21 תשובות
התחלתי לדבר עם אנשים
אני ממש ביישנית, יש לי חרדה חברתית, זה לא סוד.. כל החטיבת ביניים (ז ח ט) לא הייתי מדברת ולא כלום.. והיום עליתי לכיתה י' והחלטתי שזהו, אני שמה פס, משתנה.. התחלתי לזרום על מה שהמורה אמרה, צחקתי כמו כולם... בשעה האחרונה היה לי שיעור אנגלית אז אפילו אמרתי משפט או שניים ועוד באנגלית
ואלה דברים פסיכים בשבילי.. שנה שעברה לא הייתי מסוגלת להגיד "כאן" כשהקריאו שמות..
אבל שוב, אין אף אחד בכיתה החדשה שלי שהיה איתי שנים קודמות, לכן החלטתי לעשות שינוי, ובשביל להתקדם בחיים צריך לפעמים לדבר ולא לשתוק ולהיות ה"מוזרה"..
ואלה דברים פסיכים בשבילי.. שנה שעברה לא הייתי מסוגלת להגיד "כאן" כשהקריאו שמות..
אבל שוב, אין אף אחד בכיתה החדשה שלי שהיה איתי שנים קודמות, לכן החלטתי לעשות שינוי, ובשביל להתקדם בחיים צריך לפעמים לדבר ולא לשתוק ולהיות ה"מוזרה"..
אנונימית
אני דיברתי איתם דיווחתי למורים להורים ליועצים ולכל מבוגר אחראי ובסוף זה נפתר!!!
^איזה תגובות יפות יש למעלה :)
יש לי חרדה חברתית ופשוט אני מתנהגת בכיתה כיאלו אין לי
אני מדברת עם כל אחד , זורמת עם השיחות ולא שמה על אף אחד ששופט אותי או צוחק עליי
זה גם כיתה חדשה והם נראים נחמדים הילדים ששם אז החלטתי שהחרדה חברתית צריכה להסתיים ושאני צריכה להכיר חברים ואנשים חדשים ופשוט יצאתי מאזור הנוחות שלי , לא היה לי רצון לעשות את זה בכלל בהתחלה כי זה היה קשה אבל חשוב לא לוותר , לתת לאנשים להכיר אותך
יש לי חרדה חברתית ופשוט אני מתנהגת בכיתה כיאלו אין לי
אני מדברת עם כל אחד , זורמת עם השיחות ולא שמה על אף אחד ששופט אותי או צוחק עליי
זה גם כיתה חדשה והם נראים נחמדים הילדים ששם אז החלטתי שהחרדה חברתית צריכה להסתיים ושאני צריכה להכיר חברים ואנשים חדשים ופשוט יצאתי מאזור הנוחות שלי , לא היה לי רצון לעשות את זה בכלל בהתחלה כי זה היה קשה אבל חשוב לא לוותר , לתת לאנשים להכיר אותך
טוב אומר בצורה כזאתי, זה נובע מפחד אצלך , ואם את רוצה עצה אתן לך מלא
כלבים, כתיבה, סטנדאפ, שירה, עבודה, לדבר עם המנהל , לשתף את אחותי הגדולה, מוסיקה ליווה אותי הרבה בחיים, הרבה דיברתי עם עצמי, כתבתי את המטרות שלי והדבקתי על קיר וכל יום אני קורא את זה.
לצחוק הרבה, לשכוח , לרצות להתקדם להצליח, להניח לעבר ופשוט לכתוס אותו על דף , ואז לכתוב אייך מתקדמים, ואז אייך התקדמת , לא לפחד .
תצליחי (:
כלבים, כתיבה, סטנדאפ, שירה, עבודה, לדבר עם המנהל , לשתף את אחותי הגדולה, מוסיקה ליווה אותי הרבה בחיים, הרבה דיברתי עם עצמי, כתבתי את המטרות שלי והדבקתי על קיר וכל יום אני קורא את זה.
לצחוק הרבה, לשכוח , לרצות להתקדם להצליח, להניח לעבר ופשוט לכתוס אותו על דף , ואז לכתוב אייך מתקדמים, ואז אייך התקדמת , לא לפחד .
תצליחי (:
הכוונה לדבר עם מנהל העבודה , שתומך עוזר, אומר את האמת , ותמיד תמיד להיות כנה עם עצמך.
פשוט מגיעים לכל מקום עם חיוך ופתוחים להכיר אנשים חדשים. אנשים לרוב לא רעים בלי סיבה ופשוט תחשבי מה הדבר הכי נורא שכבר יכול לקרות ותביני שהכל יהיה בסדר
אז ככה מתקרבים לאלה שהם חברים טובים ואמיתיים ולאט לאט גם לאלה שפחות מתחילים מבוקר טוב ועד ללעבוד ביחד בשיעור אפילו לעבור לשבת ליד מישהו כי קר לך במקום שלך יכול לעזור אני פשוט מנסה לייצר חברויות
עשיתי בכוונה דברים שפחדתי נורא לעשות אבל לקח לי שנים 'להתגבר' על זה
אני עדיין מפחדת מהרבה דברים קטנים כמו שישמעו אותי נושמת וכאלה... אבל מרגישה הרבה יותר בטוחה
מניחה שגם הדיכאון 'תרם' את חלקו
אני עדיין מפחדת מהרבה דברים קטנים כמו שישמעו אותי נושמת וכאלה... אבל מרגישה הרבה יותר בטוחה
מניחה שגם הדיכאון 'תרם' את חלקו
אני לא חושבת שאפשר להתגבר על חרדה חברתית לגמרי תוך זמן קצר, זה תהליך
הפיתרון הכי טוב הוא פשוט לקפוץ למים בלי לחשוב יותר מדי למשל היום פחדתי ללכת לבית ספר גם בגלל שאני שישיסטית וחשבתי שיטפלו אלי אבל לקחתי את עצמי בידיים והלכתי ונחשי מה? לא קרה כלום. הכל בראש שלנו
הפיתרון הכי טוב הוא פשוט לקפוץ למים בלי לחשוב יותר מדי למשל היום פחדתי ללכת לבית ספר גם בגלל שאני שישיסטית וחשבתי שיטפלו אלי אבל לקחתי את עצמי בידיים והלכתי ונחשי מה? לא קרה כלום. הכל בראש שלנו
אנונימית
אם אני אעשה משהו שקשה לי, מי אמר שאתרגל ואתגבר עליו?
הרבה מהדברים שדיברתם עליהם הם ביישנות ולא חרדה.
לחרדה מגיבים פיזית.
לצערי שום דבר מהפתרונןת שנתתם לא עזר לי במציאות.
לדחוף אותי לעבודות שקשה לי בהן לא עוזר לי אלא להפך.. זה מחמיר ואני סובלת ):
זה גם למה יצאתי מצהל
אם מישהו מבין בזה ולא סתם "תדברי עם אנשים" אשמח לעזרה
הרבה מהדברים שדיברתם עליהם הם ביישנות ולא חרדה.
לחרדה מגיבים פיזית.
לצערי שום דבר מהפתרונןת שנתתם לא עזר לי במציאות.
לדחוף אותי לעבודות שקשה לי בהן לא עוזר לי אלא להפך.. זה מחמיר ואני סובלת ):
זה גם למה יצאתי מצהל
אם מישהו מבין בזה ולא סתם "תדברי עם אנשים" אשמח לעזרה
קיבלתי עזרה עם כדורים
והלכתי לפסיכולוגית שממש עזרה לי וניסיתי להיפתח יותר ובסופו של דבר כל זה עזר לי
והלכתי לפסיכולוגית שממש עזרה לי וניסיתי להיפתח יותר ובסופו של דבר כל זה עזר לי
(false kings)
את צודקת שביישנות וחרדה זה לא אותו דבר *אבל* ביישנות מהסוג שגורם ללב שלך לדפוק מהר ולראש שלך להסתחרר היא בהחלט אחת הסממנים של חרדה.
לעשות דברים שקשים לך עוזר לך להבין שהכל בראש ואת מסוגלת להתגבר על זה, להתחיל בצעדים קטנים
את צודקת שביישנות וחרדה זה לא אותו דבר *אבל* ביישנות מהסוג שגורם ללב שלך לדפוק מהר ולראש שלך להסתחרר היא בהחלט אחת הסממנים של חרדה.
לעשות דברים שקשים לך עוזר לך להבין שהכל בראש ואת מסוגלת להתגבר על זה, להתחיל בצעדים קטנים
אנונימית
זה לא שהתגברתי לגמרי, אבל במקרים שבהם אני מתמודדת זה באמצעות קפיצה למים. למשל - אם אני רוצה להכנס לחנות ומרגישה חרדה מהרעיון של לדבר עם המוכרים או לפעול כמו שאני רוצה (לשוטט, למדוד... וואטאבר) אני פשוט חושבת מה הכי גרוע שיכול לקרות, נזכרת שכבר התמודדתי עם פאדיחות בעבר ולא מתתי, ופשוט עושה את זה. 9 מתוך 10 פעמים הכל עובר חלק, והתגמול שלי על ההתמודדות המפחידה הוא שהשגתי את מה שרציתי, וחיזוק לערך העצמי כבונוס.
עוד אופציה, היא להחליט שה'מוזרות' שלך היא חמודה ומצחיקה ולהשתמש בה כחלק מהאופי. למשל, אם אני מבקשת מזלג מהמלצר כי הפלתי את שלי, לצחקק במבוכה על זה שאני מגושמת ואפילו להגיד משהו שמעיד שאני צוחקת על עצמי. זה הופך הכל לקליל יותר.
עוד אופציה, היא להחליט שה'מוזרות' שלך היא חמודה ומצחיקה ולהשתמש בה כחלק מהאופי. למשל, אם אני מבקשת מזלג מהמלצר כי הפלתי את שלי, לצחקק במבוכה על זה שאני מגושמת ואפילו להגיד משהו שמעיד שאני צוחקת על עצמי. זה הופך הכל לקליל יותר.
חוג תאטרון
אנונימית
הלכתי לעבוד בכוונה במקום שכל העבודה היא מול אנשים.
המורה הכריחה אותי לעשות דברים שאני בחיים לא עושה, לקרוא משהו שאני כתבתי למול כל הכיתה, תאמת נהיה לי חם וקראתי את זה במהירות אבל אחכ שישבתי הרגשתי כאילו זה כלום והייתי עושה את זה שנית
התחלתי למצוא דברים יותר חשובים בחיים, כמו תחביבים ,ספורט ולימודים.
לאט לאט התחלתי להתבגר ולהשתנות, ושאני מדבר עם אנשים אני מסתכל על זה בקטע של, אולי ירצו להיות חברים, אולי לא ומקסימום לא, זה לא לחוץ לי, יש דברים יותר חשובים מאשר לרדוף חברים.
לאט לאט התחלתי להתבגר ולהשתנות, ושאני מדבר עם אנשים אני מסתכל על זה בקטע של, אולי ירצו להיות חברים, אולי לא ומקסימום לא, זה לא לחוץ לי, יש דברים יותר חשובים מאשר לרדוף חברים.
פסיכולוגית
כדורים מיוחדים והרבה עבודה עצמית, זה עדיין לא עבר לי לגמריי אבל אני בתהליכים.
1. הבנה עמוקה של מה יש לי ולמה - עשיתי מעין מסע של גילוי עצמי בראש שלי, התחלתי לנסות לחשוב למה אני כל-כך מתבייש מרושם ראשוני ומרגיש נבלע ולא שייך בתוך הקהל (גם אם זה קהל שמת עליי), כדי להבין לבסוף שבני אדם תמיד מציגים את הבעיה במקום שטחי יותר וצריך לרדת עמוק ולחפש מה שורש הבעיה. הבנתי שא' זה די גנטי אצלי כי במבט אחורה אבא שלי גם התמודד עם חרדה חברתית ושזה נובע אצלי מחוסר כבוד עצמי בגלל איך שהוא היה מתייחס אליי. ברגע שהבנתי שזה התחיל באופן שלא תלוי בי ומאיפה הבעיה מגיעה בכלל מיידית הרגשתי יותר טוב.
2. יציאה מאיזור הנוחות - חרדה חברתית או חוסר בטחון עצמי ספציפיים לאירועים מסוימים או סיטואציות חברתיות מגיעות מחוסר ניסיון במצב. יש משפט שאומר "השד לא כל-כך נורא" - הוא מתייחס לאירועים שחששנו מהם ובסוף כשהמועד הגיע זה בכלל לא מה שחשבנו. ככל שתעשה משהו יותר ככה הוא יבוא לך יותר בטבעי. אז התחלתי להתמודד עם סיטואציות שאני לא מרגיש בהן בנוח כלל. הלכתי להתחיל עם הבחורה הזו בקניון שנראית לי חמודה ואני כמעט בטוח שהיא תגיד לי לא כי אני לא מסופר ולא לבוש יפה ובלה בלה בלה - זה לא נוח, אז בגלל זה עשיתי את זה. התחלתי ללכת לחדר כושר ולעבוד על עצמי כדי לאהוב את עצמי יותר ובסוף התחלתי להעריך את את עצמי וזה נהיה הרגל.
3. מודעות עצמית. יש פעמים שהמצב טיפהל'ה יותר גרוע משאנחנו חושבים ומדובר בחרדה שקשה להתמודד איתה לבד, צריך לדעת מתי אתה זקוק לעזרה ולהבין שנפש אינה באמת מחלה וזו לא בושה להתמודד עם הפרעה מסויימת. ברגע שהרגשתי שזה יותר מדי בשבילי הלכתי להתייעץ עם פסיכולוגית שליוותה אותי במשך ארבעה חודשים.
4. להיות ביישן ושקט זה דבר נפלא - למרות שעכשיו אני רואה את עצמי כבן אדם עם בטחון עצמי מאוד גבוה (אחרי שנים של עבודה), אני תמיד אישאר מבפנים הילד הביישן והמופנם הזה. וזה בסדר. זה מעניק לי יותר זמן להבין מה שהולך בראש שלי, יש לי יכולת לבלות זמן עם עצמי ולהיות עצמאי שלרוב אין לילדים בגילי. לפעמים להיות שקט זה דבר נפלא :)
אם לסכם הכל למשפט אחד - תשלים עם מי שאתה. אין לך תחליף.
2. יציאה מאיזור הנוחות - חרדה חברתית או חוסר בטחון עצמי ספציפיים לאירועים מסוימים או סיטואציות חברתיות מגיעות מחוסר ניסיון במצב. יש משפט שאומר "השד לא כל-כך נורא" - הוא מתייחס לאירועים שחששנו מהם ובסוף כשהמועד הגיע זה בכלל לא מה שחשבנו. ככל שתעשה משהו יותר ככה הוא יבוא לך יותר בטבעי. אז התחלתי להתמודד עם סיטואציות שאני לא מרגיש בהן בנוח כלל. הלכתי להתחיל עם הבחורה הזו בקניון שנראית לי חמודה ואני כמעט בטוח שהיא תגיד לי לא כי אני לא מסופר ולא לבוש יפה ובלה בלה בלה - זה לא נוח, אז בגלל זה עשיתי את זה. התחלתי ללכת לחדר כושר ולעבוד על עצמי כדי לאהוב את עצמי יותר ובסוף התחלתי להעריך את את עצמי וזה נהיה הרגל.
3. מודעות עצמית. יש פעמים שהמצב טיפהל'ה יותר גרוע משאנחנו חושבים ומדובר בחרדה שקשה להתמודד איתה לבד, צריך לדעת מתי אתה זקוק לעזרה ולהבין שנפש אינה באמת מחלה וזו לא בושה להתמודד עם הפרעה מסויימת. ברגע שהרגשתי שזה יותר מדי בשבילי הלכתי להתייעץ עם פסיכולוגית שליוותה אותי במשך ארבעה חודשים.
4. להיות ביישן ושקט זה דבר נפלא - למרות שעכשיו אני רואה את עצמי כבן אדם עם בטחון עצמי מאוד גבוה (אחרי שנים של עבודה), אני תמיד אישאר מבפנים הילד הביישן והמופנם הזה. וזה בסדר. זה מעניק לי יותר זמן להבין מה שהולך בראש שלי, יש לי יכולת לבלות זמן עם עצמי ולהיות עצמאי שלרוב אין לילדים בגילי. לפעמים להיות שקט זה דבר נפלא :)
אם לסכם הכל למשפט אחד - תשלים עם מי שאתה. אין לך תחליף.