19 תשובות
אל תדאגי ! אנחנו איתך לכל הדרך , מתי שתרצי , מוזמנת לפרוק בפרטי (:
אנונימית יקרה

שומע מדברייך כמה את מבולבלת וכואבת... עד כמה העצב מציף ומשתלט ואולי מותיר אותך חסרת אונים...

יכול רק לשער לעצמי עד כמה המצוקה מותירה אותך חצויה... נעה בין הצגת מסכה חיובית כלפי הסביבה בזמן שבפועל, המסכה האחרת מתייסרת, כואבת ואולי חסרת תקווה...

נראה שתחושת הפיצול הזו כל כך מעייפת ומתישה אותך... ובכל זאת, מצאת את הכוחות לכתוב, לשתף ולהושיט יד... ואולי מהמקום הזה, יש בך את הקול הפנימי שבוחר בתקווה ובשינוי...

יקרה, מניח שאת שואלת כדי להרגיש קצת פחות לבד בתוך ההתמודדות הזו... אולי לשתף מישהו קרוב שאת מרגישה בטוחה איתו יכול להקל מעט על הכאב...

חשוב לי להגיד לך שאת לא לבד...

רוצה להזמין אותך לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בין 21:00 לחצות (לא כולל ערבי שישי). בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב ביחד איך אפשר לסייע

בואי... מושיטים לך יד

שלך,
מתנדב בסה"ר
http://www.sahar.org.il
אמלה אני מבינה אותך
תאמיני לי יש כאן מלא אנשים שמוכנים להקשיב לך שעות, תנצלי את זה
שמעי לכי לסה"ר לכי לאנשים שעוזרים לך ומזדהים איתך
זה עוזר כל-כך את לא מבינה
אני חושבת שהדבר היחיד שמחזיק אותי חיה עכשיו זה שני חברים שלי והמסנג'ר באייפון
אני לא צוחקת
שואל השאלה:
תודה! אני בדיוק מדברת עם סהר.. קשה מאוד ומקווה שזה יקל קצת❤
אנונימית
תמיד כאן
נכון^
שואל השאלה:
אני אצל פסיכולוגית כבר
אנונימית
והפסיכולוגית שלך עוזרת לך ומבינה אותך? תמצאי דברים שיעודדו אותך בחיים, תמצאי את הדברים הטובים בך . תעבדי על זה עד שתצליחי להיות מאושרת
שואל השאלה:
היא מושלמת בעיני,הכל כביכל משתפר ועדין העצובות והאומללות
אנונימית
סיפרת לה על זה ? היא מודעת לזה ? תקשיבי זה לוקח זמן להתגבר על כל זה אבל אני מאמינה בך שאת מסוגלת למצוא דברים שיעודדו אותך וגם לעזור לעצמך, לא משנה כמה קשה זה יהיה ומסובך, את מסוגלת להאמין בעצמך
שואל השאלה:
אני כבר שנים ככה והיא יןדעת.. מרגישה שחיצונית משתםר ופנימית רע יותר ויותר!
אנונימית
אולי תעשי משהו שיעזור לך נפשית, כושר, מדיטציה, פריקה, ציור , הליכה, יוגה וכל זה ?
שואל השאלה:
עושה המון ועדין לא עוזר לעצבות ולריקנות ובגלל זה זה עוד יותר מייאש
אנונימית
אל תוותרי נסי עוד דברים. לאט לאט יקרה, רק הזמן יגיד, אסור לך לוותר תקווה, גם נסי להתנדב, או חוגים, תזכירי לעצמך שאת שווה ומיוחדת, זה המסע שלך וגם התהליך, אל תוותרי על עצמך אם את רוצה שזה יעבור, את חייבת להשקיע מאמץ בשביל זה.
שואל השאלה:
תןדה❤
אנונימית
על לא דבר
האמת שכשהייתי אובדנית סיפרתי על זה רק אחרי שהפסקתי להיות אובדנית, למרות שהיו ילדים שראו עלי.
אם אני מדוכאת אני פשוט נותנת לזה לעבור, בזמן האחרון אני שוקלת לעבור איבחון כדי שיתנו לי נוגדי דיכאון וחרדה (יש לי גם קצת התקפי חרדה) כי אני מבינה שאני לא יכולה לתפקד נורמלי עם דיכאון.
באופן כללי עוזר לי לדבר עם חברים או לעשות משהו שמעסיק אותי (לצייר, שיעורי בית...)