אני ממש אשמח אם תכנסו תקראו ותגידו לי את דעתכם זה בקשר לאבא שלי שהפסקנו לדבר

רקע קל: ההורים שלי גרושים מאז שאני בת 4
עכשיו אני בת 16
לאבא שלי יש אישה וילדה ממנה ועוד שני בנים מנישואים קודמים של אישתו
אני תמיד הייתי ילדה של אבא ואיכשהו היינו בקשר טוב
עם אחותי הגדולה הוא לא בקשר והמצב בינו לבין אמא שלי לא להיט
אבל בזמן האחרון אנחנו בכלל לא מדברים והוא לא ראה אותי נראה לי חודשיים וקצת ואפילו לא ביום הולדת שלי שהייתה לפני שבועיים
כתבתי לו את זה ואני מקווה שהוא לא יפגע סהכ רוצה שהוא יבין שגם אני נפגעתי אז אני אשמח אם תקראו תגידו את דעתכם ותוכלו לעודד אותי קצת :)

אבא אני יכולה להבין שיש תקופה קשה, הגיוני שלא תדבר איתי כל יום שלא תבוא כל יום
אבל הגיוני שאני לא זוכרת בכלל מתי פעם אחרונה ראיתי אותך?
הגיוני שביום הולדת שלי אפילו לא כתבת כלום התקשרת לאיזה עשר שניות וזהו?
אתה לא יכול להעלם לי ככה מהחיים ואז פתאום להתנהג כאילו כלום לא קרה
אתה אבא שלי
אמנם אני לא גרה איתך ואתה לא נמצא כל יום איתי
אבל אתה צריך להתנהג כמו אבא שלי
אוקיי יש לך בית משלך חיים משלך אבל גם אני חלק מהחיים שלך
גם אני הבת שלך
גם עדן הבת שלך
אתה יכול להקדיש מינימום שעתיים מזמנך ולהיות איתנו
אמרתי לך ככ הרבה פעמים שאני לא רוצה לנתק איתך קשר
וזה לא שאנחנו לא מסתדרים
זה שאתה מאכזב
פעם השתדלת ועכשיו כבר לא
אולי זה כי גדלנו?
אבל איזה קטע שדווקא עכשיואני כן צריכה אותך בחיים שלי ואתה לא פה
אתה יודע מה אני עוברת ובכל זאת אתה משאיר אותי לבד
אולי זה קשה שיש לך בית משלך ילדה ואישה משלך ושאני לא חלק מזה
ושלשלב גם אותנו זה יותר מדי
אבל מגיע לי להבין למה זה קורה