זה הגיוני שאמא שלי כועסת עליי כי יש לי לב רגיש לחיות?

אני ממש יכולה לבכות כמו תינוקת כשמדובר בבעלי חיים הם הדבר הכי אהוב עליי ביקום הזה.
למשל יש לי גור חתולים בשכונה שאמא שלו נטשה אותו ופירסמתי אותו לאימוץ והיום מישהי התקשרה ואמרה שהיא מוכנה לקחת אותו אפילו היום וישר התחלתי לבכות.. קצת מעצב שאפרד ממנו כי באמת נקשרתי אליו וקצת מפחד שהוא לא יסתדר וקצת משמחה..
ואמא שלי ישר התעצבנה ואמרה לי שרק אני בוכה ככה מכולה חתול ושהיא לא תקנה לי חיות אם כל דבר שקורה לחתולים ברחוב גורם לי להישבר ואמרה לי להיכנס לפרופורציות כי אני לא הגיונית...
היא צודקת? אני באמת מוזרה שאני ככה רגישה ואני צריכה קצת להתחזק?