אני תמיד הופכת את בני בזוג שלי למקור השמחה/עצב שלי. אני בחיים לא יכולה לא להיות תלויה במישהו אחר וזה ממש מציק

זה מגיע למצב שאני חייבת שידברו איתי כל יום ואם יש יום שהבן זוג לא מדבר איתי אני אכנס לעצב או חרדה ואם יהיה משהו טוב זה ישפיע עלי לטובה כמובן אבל הבנתם את הקטע... איך אפשר להפסיק להיות כזאת?