האם הייתם יוצאים עם בן אדם עם דיכאון?

כן

כן אם אני אוהבת מישהו אני אעשה הכל בשבילו ואעזור בכל מה שאוכל

ברור שכן

לא... אני משתדלת להתרחק מאנשים כאלה כי זה לא עושה לי טוב

ברור, אני אבוא ואעזור מצידי

בטח, ולי בעצמי יש מאניה דיפרסיה, אז אני מניחה שתהיה הבנה הדדית.

שואל השאלה:
קודם כל עצוב לי שאת צריכה להתמודד עם מאניה דיפרסיה.
זה קשה ןאני חצי מבינה אותך, בתור אחת שסובלת מדיכאון.
את לא חושבת אבל שזה יהיה קשה לצאת עם מישהו בדיכאון כשאת בעצמך צריכה עזרה?
זה טהור לדעתי שאת אומרת שכמובן, אני גם לא הייתי פוסלת בגלל מחלת נפש בחיים.
אני רק אומרת שאת לא חושבת שזה יהיה נורא קשה מהסיבה שלשניכם יש קשיים "מיוחדים"?

לא...יש לי חברה שהיא בדיכאון וממש קשה לי לתקשר איתה (ברור שאני שם בשבילה ואני עדיין חברה שלה כי אני באמת אוהבת אותה)
אבל בזוגיות אני חושבת שזה יהיה קשה מידי כי לא יהיה חיבור...
בתור ילדה שהייתה פעם בדיכאון שלא הייתי רוצה להיות הבן זוג שלי כי הייתי הבן אדם הכי קר בהיסטוריה בערך
אבל אם אני אוהב אותו אז אני אעשה בשבילו הכל בתכלס אני אנסה לגרום לו להיות שמח עוד פעם למרות שאני יודעת שזה גם ישפיע עלי כנראה...
וחוץ מזה אני פשוט לא אוהבת לראות אנשים מדוכאים (אני טיפוס שממש אוהב שמחת חיים וכאלה) ולראות אנשים עצובים במיוחד אם זה יהיה הבן זוג שלי יוריד אותי מהפסים לגמרי למרות שאם אני אדע שהוא צריך אותי שם בשבילו אני אהיה שם... לא משנה מתי

זו שאלה יפה. לפעמים קשה לי עם ידיד טוב שלי (שבמקרה נמצא פה, אז היי לך) שמאובחן עם דיכאון קליני, כי מרוב קהות רגשית הוא נהיה יבש ודי מגעיל אליי, אבל אני מבינה שזה נובע מזה ואני יודעת שהוא אוהב אותי.

אבל אני בטוחה שאם נהיה בטיפול (כל אחד בנפרד) שעוזר לנו, זה יהיה מעולה. זה לעבור מסע קשה, וזה מעולה שיש מישהו שאוהב אותך לצדך.

שואל השאלה:
צודקת 100%.

ברור
כל עוד אני נמשכת לאופי וליופי אז לא יהיה אכפת לי אם יש לו/לה בעיות כאלו כי גם לי יש סוג של דיכאון

כן כי אני יודע שאני כל הזמן ישמח אותה והיא לא תיהיה בדיכאון

אני כזאת גם והיו לי 2 זוגיויות דיי ארוכות.

כן