3 תשובות
כל היסודי בלי חברים..
בחטיבה הכרתי חברות מדהימות והשתקמתי מזה, למרות שעד עכשיו יש לי טיפה חרדה חברתית
בחטיבה הכרתי חברות מדהימות והשתקמתי מזה, למרות שעד עכשיו יש לי טיפה חרדה חברתית
אני חושבת שאחרי שסבתא שלי נפטרה. קודם כל הייתי די קרובה אליה, היא הייתה כמעט המשפחה המורחבת היחידה שלי, והיחידה שבכלל ראתה אותי והראתה לפחות מעט אכפתיות, כמעט כל שאר המשפחה המורחבת שלי צבועים רצח, ובקושי מכירים בזה שאני קיימת.
קשה לי לזכור ממש הכל ולהעלות אותם רגשות שהרגשתי כי הזמן מרפא הכל, השכחון עוזר. דרך שלי להתמודד עם דברים זה די לשכוח ולהדחיק, עברו בערך 6 שנים מאז היא נפטרה, עכשיו אני יכולה לדבר על זה בלי לבכות וכמעט בלי רגשות, אבל עד ממש לא ממזמן לא יכולתי. לא זוכרת את עצמי כזאת עצובה כמו אחרי שהיא נפטרה, עצב כזה שנשאר איתך שנים אחר כך. היום קשה לי לזכור אותה, אני כבר לא יודעת מה קרה ומה המצאתי לי בראש שלי אחר כך. האם היא באמת דאגה כל כך? האם בכלל היה לה אכפת ממני אישית? אולי כי היום אני כבר די פגועה מאנשים שאני מפקפקת בכולם.
קשה לי לזכור ממש הכל ולהעלות אותם רגשות שהרגשתי כי הזמן מרפא הכל, השכחון עוזר. דרך שלי להתמודד עם דברים זה די לשכוח ולהדחיק, עברו בערך 6 שנים מאז היא נפטרה, עכשיו אני יכולה לדבר על זה בלי לבכות וכמעט בלי רגשות, אבל עד ממש לא ממזמן לא יכולתי. לא זוכרת את עצמי כזאת עצובה כמו אחרי שהיא נפטרה, עצב כזה שנשאר איתך שנים אחר כך. היום קשה לי לזכור אותה, אני כבר לא יודעת מה קרה ומה המצאתי לי בראש שלי אחר כך. האם היא באמת דאגה כל כך? האם בכלל היה לה אכפת ממני אישית? אולי כי היום אני כבר די פגועה מאנשים שאני מפקפקת בכולם.
אנונימית
בעיות לב 7 שנים וצינתור
אבל עוברים את זה לאט
אבל עוברים את זה לאט
באותו הנושא: