מה הקטע בלשאול על שמירת מצוה כזאת או אחרת האם זה מוריד?

ברור שלאנשים אשר אינם שומאי תורה ומצוות (לא עלינו!) זה יכול להוריד, אבל מי שכן שומר (ברוך ה') - מה אכפת לו מדעתם של אותם אנשים שהם לא? הוא אמור לדעת שהבעיה היא אצלם ולא אצלו, הוא עושה את רצונו של מלכי מלכי המלכים הקב"ה ומי שלא שומר מצוות - הוא ממרה את פיו מלך מלכי המלכים הקב"ה.

מי ששומר מצוות - אמור להיות גאה בדרך הזאת, כמו שנאמר על מלך יהושפט "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" (דברי הימים ב יז, ו). רש"י: "ויגבה לבו בדרכי ה'" - גבה לבו בדבר זה שלא הלך כי אם בדרכי ה' דוגמא (שמות ל"ה) אשר נשא לבן אתנה בחכמה

ולהפך, אסור להתבייש בעשיית מצוות ה' יתברך, כדי לא לבזות את עבודת יתברך, וכפי שפסק הרמ"א בהגהתו לסימן הראשון בשולחן ערוך : "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת" (אורח חיים, סימן א, סעי, א, הגה). אם כבר, אז מי שאינו שומר מצוות כאלה או אחרות - שהוא יתבייש וישאל האם זה מוריד. מה, לא ככה?