מה היה סיפור ההתאהבות הראשון שלכם/ הכי כואב?

אין כזה

הוא רצה אותי ואני ממש לקחתי את זה כמובן מאליו וכשזה נגמר מהר וכבר הייתה לו מישהי אחרת אני התאהבתי בו וככה זה ממשיך שלוש שנים

היה לי חבר בשם נתנאל,
הכרתי אותו דרך חבר טוב שלי שהיה מאוהב בי בזמנו
איך שראיתי אותו אמרתי לחברה שלי 'הוא יהיה שלי' ממש ככה במילים האלה..
ואני ידועה בתור אחת שמשיגה את מה שהיא רוצה ככה שלא עבר יותר מחודשיים והפכנו לזוג,
הוא עבר לבית ספר שלי והיינו יחד באותה כיתה
לאט לאט התחלנו להיות אובססיבים אחד כלפי השניה, הוא היה מקנא לי ברמות וגם אני לו אבל אצלו זה היה יותר מורגש ומוקצן, אני הייתי שומרת את הקנאה לעצמי..
היינו רבים מלא אבל כמו שהיינו רבים ככה היינו מאוהבים, הוא היה החבר הכי טוב שלי והכל בשבילי באותו הזמן
עד שיום אחד הוא זרק עקיצה להורים שלי והם עשו עליו איקס דרשו ממני להפרד ממנו (נכון לעכשיו אני הכי מבינה אותם בעולם)
והיה בכי וכאב ובלגנים ואז החלטנו לצאת בסתר במשך חצי שנה
ההורים שלי גילו עלינו ושוב פעם היה בלגן
נפרדנו סופית בחופש הגדול של כיתה יא והוא חזר לאקסית שהייתה לו לפני
ואז בתחילת שנה של יב עוד פעם חזרנו לקשר הדוק ושוב פעם היו רגשות ומחוייבות לא מוגדרת כזאת.. עד שהוא טס לרוסיה בחופש הגדול ואני הכרתי מישהו חדש
החלטתי לנתק אותו מהחיים שלי כי הבנתי שהוא לא בריא לי ואני מרגישה כלואה איתו באיזשהו מובן
וזהו, אותו אחד שהכרתי אז הוא החבר העכשווי שלי:)

סיפור התאהבות הראשון שלי היה מוזר; הכרתי אותו דרך קבוצת וואצאפ שהקמתי שהיו בה 256 אנשים ובקיצור, הוא עשה בלאגנים שם, ענה בציניות לכולם ולא היה אפשר להתווכח איתו או להכנס לפה שלו, הוא שלט שם בכל העניינים.
והיינו ממש רבים כל היום, שנאתי אותו בהתחלה וירדנו אחד על השניה כל הזמן.
באיזה שהוא שלב התחלנו לדבר בפרטי וגם שם ירדנו אחד על השניה ועקצנו זה את זו.
כעבור חצי שנה עשינו מפגש של הקבוצה הגיעו בערך 20 איש.
והוא היה ביניהם..
אני הגעתי הראשונה והוא הגיע אחריי, הקטע הוא שלא ראיתי אותו והוא בא מאחוריי ועשה לי כזה:"היי ליאל" ואז כשהסתובבתי חטפתי שוק, הוא היה 1.95 ואני כולי 1.60 הרגשתי ממש מובכת, הוא גם היה נראה ממש אבל ממש טוב אז בכלל התפחלצתי לתוך עצמי מרוב בושה..
מפה לשם משם לפה נפגשנו במשך 4 חודשים כידידים בלבד כי פשוט היה לנו כל כך טוב אחד עם השני.
יום אחד שנפגשנו, התנדנדנו בנדנדה עגולה כזו קשיחה שבתוכה יש חבלים עבים כאלו, והוא נידנד אותה חזק מידיי וידע שזה מפחיד אותי ועשה בכוונה, כמובן שהתחלתי לצעוק כמו משוגעת ונמצדתי אליו באינסטינקט של אחיזה שלא אעוף מהנדנדה.. הוא פשוט עצר את הנדנדה כעבור 10 שניות ואז כשהסתכלתי עליו כולי מזועזעת מזה שהוא נידנד את הנדנדה במהירות בכוונה הוא אחז לי בלחי, רכן אליי ונישק אותי.

זה היה אחד הדברים הכי הזויים שחוויתי.

אהבתי אותו מכיתה ז בערך הוא היה מציק לי פה ושם אבל לא כזה מדבר איתי.
בכיתה ט גיליתי שאני יותר ויותר מתחילה לחבב אותו אבל עדיין לא דיבר איתי.
כשעברתי לכיתה י' גיליתי שהוא עבר בית ספר.. ובאותה שנה באותו יום שהיה יום העצמאות הלכתי להיפגש עם חברה ואז ראיתי אותו יושב על ספסל לבד ובמקום לחשוב עם עצמי קצת פשוט המשכתי ללכת לחברה והייתי יכולה לבוא אליו ולהגיד לו היי וקצת לדבר איתו. ( כאפה למצח)
אחרי שנה ראיתי אותו מטייל עם מישהי והבנתי שזאת מישהי שהוא יוצא איתה אז נשבר לי הלב.
ולפני בערך חצי שנה ראיתי תמונה שלו מפורסמת בעמוד באינסטגרם של חיילים
ואז התחלתי להתגעגע לשנים האלה של כיתה ז' ח' ט' כשהוא עוד היה איכשהו מדבר איתי לפחות בקצת.
בקיצר אני מתגעגעת אליו. אבל כבר לא מאוהבת בו כמו שהייתי בעבר.

ילד שחיבבתי בכיתה ו גילה את זה והחליט לעשות עליי מתיחה כאילו הוא אוהב אותי גם אז מול כל הילדים הוא ניגש אליי ואמר שהוא גם מחבב אותי ושאל אם אני רוצה לצאת איתו אז עניתי "כן למה לא" ונורא הסמקתי ואז כולם צחקו ממש ולא הבנתי מה קורה ושהבנתי ברחתי וזה היה פשוט נורא השפלה מוחלטת.
הוא לא זוכר את זה היום אני חושבת.