2 תשובות
כל הגורמים שגרמו ליהודים להתפוצץ ולגרום למרד הגדול
כמו לדוגמא עושק ופגיעה כלכלי , פגיעה בדת וברגשות היהודים וכו'
כמו לדוגמא עושק ופגיעה כלכלי , פגיעה בדת וברגשות היהודים וכו'
היו כ-6 סיבות לפרוץ המרד הגדול.
4 מתוכם היו מאפייני הנציבים:
עוינות לישוב היהודי והעדפת הנוכרים - הנציבים הביעו יחס עוין כלפי הישוב היהודי ועם זאת תמכו בנוכרים בארץ. דבר זה התבטא בעיקר בסיכסוכים בין יהודים לנוכרים, אשר בהם הנציבים פסקו לרוב לטובת הנוכרים. לדוגמה - היה סיכסוך לגבי האם קיסריה נחשבת ליהודית. היהודים טענו שכן, משום שהורדוס שהיה יהודי הקים אותה, בעוד שהנוכרים התנגדו בטענה שעכשיו היא בשליטת הנציבים הרומאים. תגובת הנציב באותה תקופה הייתה הכרזה על קייסריה כנוכרית - דבר אשר גרר המון מרידות והפגנות שבסופם מתו כ20 אלף יהודים.
פגיעה ברגשות הדתיים - הנציבים זילזלו ופגעו מכוונות בחיי הדת של היהודים. בין אם זה בהתערבות בכהונה הגדולה והסנהדרין אשר התבצעה בניגוד לאמונתם. ובין אם זה ממש במעשים מכוונים שנועדו לפגוע בדתם. לצורך העיניין, הפגיעה הקשה והעזה ביותר בהקשר לנושא הייתה של הקיסר קליגולה. קליגולה הכניס פסל זהב בדמותו *אל תוך בית המקדש*, שכמובן בניגוד מוחלט לכל ערכי היהדות. לא משנה כמה מרדו והתנגדו - רק רציחתו הביאה קץ לפרשה.
עושק כלכלי ומעשי שחיתות - מאחר ותקופת כיהונו של כל נציב הייתה קצרה במיוחד, כל נציב ניצל את תפקידו בכדי להתעשר על חשבון הישוב היהודי. הם עשו זאת באמצעות גביהת מיסים גבוהים במיוחד וחסרי כל תקדים (מס גולגולת, רכוש וכו'), והביאו להתרוששות העיקרים ואיבוד נכסים.
רדיפת המורדים והמשיחיים - מתוך המצוקה הכלכלית והרוחנית שגברה בעם, אנשים חיפשו תיקווה, משהו לאכז בו. החלו לצוץ כל מיני משיחיים ונביאי שקר שטענו ש"הגאולה קרבה", וסחפו אחריהם רבים. הנציבים הוציאו להורג כל אחד שהוכר כך בכדי למנוע מרידות עתידיות.
** סיכום המאפיינים לגבי המרד: משמע בעקבות כל המאפיינים האלו שקל להבין כמה המצב שלהם היה קשה, הם רצו לצאת למרד. מתוך קצון שמשהו ישתנה, מבחינה כלכלית, רוחנית, כל דבר שיגרום לזה שהמצב לא ישאר אותו דבר.
בנוסף, הפגיעה באמונה הייתה קשה להם במיוחד, הם טענו שזה מעיד על שיעבוד לנציבים ואסור לנו להשתעבד לאף אחד מלבד ה'.
בנוסף, היו שני סיבות נוספות (אנסה לתמצת):
החלשותה של רומא - במקומות נוספים ברומא החלו מרידות דומות, עמים אשר התנגדו אליהם וחלקם שאף הצליחו. זה נתן מעין תיקווה לניצחון ונראה כמו העיתוי הנכון.
עליית הסיקריים - אוכ' הקנאים הסיקריים אשר תמכו במרד הלכה וגדלה, ואיתה גם הרצון לצאת למרד. הם טענו שהם חייבים להילחם ברומא בשל הגזרות שהם הטילו עליהם ואסור להם להשתעבד אליהם.
4 מתוכם היו מאפייני הנציבים:
עוינות לישוב היהודי והעדפת הנוכרים - הנציבים הביעו יחס עוין כלפי הישוב היהודי ועם זאת תמכו בנוכרים בארץ. דבר זה התבטא בעיקר בסיכסוכים בין יהודים לנוכרים, אשר בהם הנציבים פסקו לרוב לטובת הנוכרים. לדוגמה - היה סיכסוך לגבי האם קיסריה נחשבת ליהודית. היהודים טענו שכן, משום שהורדוס שהיה יהודי הקים אותה, בעוד שהנוכרים התנגדו בטענה שעכשיו היא בשליטת הנציבים הרומאים. תגובת הנציב באותה תקופה הייתה הכרזה על קייסריה כנוכרית - דבר אשר גרר המון מרידות והפגנות שבסופם מתו כ20 אלף יהודים.
פגיעה ברגשות הדתיים - הנציבים זילזלו ופגעו מכוונות בחיי הדת של היהודים. בין אם זה בהתערבות בכהונה הגדולה והסנהדרין אשר התבצעה בניגוד לאמונתם. ובין אם זה ממש במעשים מכוונים שנועדו לפגוע בדתם. לצורך העיניין, הפגיעה הקשה והעזה ביותר בהקשר לנושא הייתה של הקיסר קליגולה. קליגולה הכניס פסל זהב בדמותו *אל תוך בית המקדש*, שכמובן בניגוד מוחלט לכל ערכי היהדות. לא משנה כמה מרדו והתנגדו - רק רציחתו הביאה קץ לפרשה.
עושק כלכלי ומעשי שחיתות - מאחר ותקופת כיהונו של כל נציב הייתה קצרה במיוחד, כל נציב ניצל את תפקידו בכדי להתעשר על חשבון הישוב היהודי. הם עשו זאת באמצעות גביהת מיסים גבוהים במיוחד וחסרי כל תקדים (מס גולגולת, רכוש וכו'), והביאו להתרוששות העיקרים ואיבוד נכסים.
רדיפת המורדים והמשיחיים - מתוך המצוקה הכלכלית והרוחנית שגברה בעם, אנשים חיפשו תיקווה, משהו לאכז בו. החלו לצוץ כל מיני משיחיים ונביאי שקר שטענו ש"הגאולה קרבה", וסחפו אחריהם רבים. הנציבים הוציאו להורג כל אחד שהוכר כך בכדי למנוע מרידות עתידיות.
** סיכום המאפיינים לגבי המרד: משמע בעקבות כל המאפיינים האלו שקל להבין כמה המצב שלהם היה קשה, הם רצו לצאת למרד. מתוך קצון שמשהו ישתנה, מבחינה כלכלית, רוחנית, כל דבר שיגרום לזה שהמצב לא ישאר אותו דבר.
בנוסף, הפגיעה באמונה הייתה קשה להם במיוחד, הם טענו שזה מעיד על שיעבוד לנציבים ואסור לנו להשתעבד לאף אחד מלבד ה'.
בנוסף, היו שני סיבות נוספות (אנסה לתמצת):
החלשותה של רומא - במקומות נוספים ברומא החלו מרידות דומות, עמים אשר התנגדו אליהם וחלקם שאף הצליחו. זה נתן מעין תיקווה לניצחון ונראה כמו העיתוי הנכון.
עליית הסיקריים - אוכ' הקנאים הסיקריים אשר תמכו במרד הלכה וגדלה, ואיתה גם הרצון לצאת למרד. הם טענו שהם חייבים להילחם ברומא בשל הגזרות שהם הטילו עליהם ואסור להם להשתעבד אליהם.
באותו הנושא: