גם אתם מחכים כבר למוות?

לפעמים.

לא.

ממש לא

לא
אני נהנית

כן

לא.

יאפ.

לחלוטין.

לפעמים

לא
לחיות זה כיף
למות זה משעמם

לא

בתקופות "קשות" כן

כע

ממש לא

כן, כל הזמן, מספרים שכשנולדתי ניסיתי לחזור לבטן של אימא שלי.
סתם, אבל כן, אני מחכה למוות.

כן

שלום אנונימי יקר,

אני מניחה שאתה מוצא את עצמך מחכה למוות.. אולי לפעמים, אולי רוב הזמן. יכול להיות שהמניע לרצון הזה הוא פילוסופי סקרני, אולי מתוך רצון לפגוש אהובים שכבר אינם.. יכולות להיות הרבה סיבות, אבל אני חוששת שאולי אתה נתון במצוקה כלשהי, אולי אפילו תמידית וקיומית, שגורמת לך לאבד את הטעם ואת הרצון בחיים.. אולי החיים שלך מלאים בסבל וכאב, עד שרק המחשבה על המוות ועל הפוטנציאל שקיים בו להפסיק את הכאב, יכולה להרגיע או לנחם מעט..

יקר, אם הדברים אכן כך, זה בטח קשה מנשוא.. בבקשה אל תישאר עם זה לבד. אני מתנדבת בעמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת]- ותוכל להגיע ולשוחח עם אחד מאיתנו כאן בלינק שאצרף למטה. אנחנו פעילים כל ערב חוץ משישי, בין השעות 21:00 לחצות. תוכל לספר קצת יותר, כדי שנוכל להושיט אליך את היד חזרה ואולי לא תצטרך לעבור את זה לבד.

שלך, מתנדבת סה"ר.