קרה לכם שסיפרתם משהו לחברה

כל כך והיא כל הזמן מזכירה את זה וצועקת את זה בקול ליד כולם (זה סוד שלי שלא רציתי שידעו)

כן ואי קרה לי, אומנם לא הרבה אבל הייתה פעם שסיפרתי משהו אבל לא רציתי לנקוב בשמות של האנשים שהשתתפו במעורה והיא לא הפסיקה לבקש שאני אגיד לה כי זה ממש סיקרן אותה

שואל השאלה:
ומילא שתדע אבל שלא תחפור לי ותשאל אותי

כן ,זה אחד הדברים המעצבנים,פעם אחרונה שאני מספרת לה

כן. כל הזמן. מנסים לשחרר את הנושא אבל היא מ ת ע ק ש ת

כן, אני כל כך מתחרטת

כן

כן ("חברה") אז סיפרתי לפני כמה זמן לכמה בנות מהכיתה שלי שיש לי קראש..... ואז הן התחילו לחפור לי שזה בסדר כי הן רוצות פרטים....
ואז החלטתי באופן "ספונטני" להציע לו קצת כמו שיש בטיקטוק כתבתי פתק אבל לא שטחי וכאלה כמו בטיקטוק אלא נתתי לו סוג של רמזים ואז הוא החזיר לי פתק אחר ואמר שהוא צריך לחשוב על זה (חכו יש לסיפור פואנטה) ואז אחרי כמה דקות ילד שיושב מאחוריי בכיתה שהוא ידיד של הקראש.... אמר לי שיש לקראש קראש עליי....
וזה קרה ישר אחרי שנתתי לו את הפתק........
ואז בסןף היום הוא אמר כן (כמובן) ואז חברותשלי איכשהו שמעו את זה ואז כל הבנות בכיתה שמעו את זה ועד היום הן חופרות לי על זה אבל תאמת אני דיי חושבת שאני קצת רוצה להיפרד ממנו... (והחברות שלי חופרות לי עם זה שהאם אני אוהבת את השיר מסע של אליעד נחום.....)