אני לא יודעת למה אבל כל היום אני לא מפסיקה לבכות ולהיות עצבנית

מוזמנת תמיד לדבר איתי..

זה רק היום ככה? אם כן זה כנראה עניין הורמונלי.. מחזור שמתקרב וכדומה.
אם זה בכללי - כנראה בגלל שאת מדחיקה את הרגשות שלך במקום להשלים איתם ולטפל בהם. כנראה שהמשבר שעברת הוא לא כל כך קטן כמו שאת מתארת, יש לו השפעה גדולה עלייך. את צריכה להבין את זה, לדבר עליו עם מישהו - יכול להיות מישהו מקצועי ויכול להיות עם חברה טוב שאת סומכת עליה.
כנ"ל לגבי בכי. בכי זאת דרך להביע רגשות ולהוציא דברים החוצה. אין שום דבר שגוי בזה. תתני לעצמך לבכות, זה בסדר. ככל שאת דוחה את זה יותר זה נהיה יותר גרוע

שואל השאלה:
אני בדרך כלל לא ככה והמחזור כבר עבר
מאוד קשה לי לבקש עזרה ולחשוף משברים, אנמ עדיין לא שם.
אני מאוד פתוחה עם חברות אבל שזה מגיע למשברים קשה לי מאוד. ובכלל שאני בוכה אני מרגישה כל כך חלשה ושברירית .
בתקופת חטיבה ותיכון ראו אותי בוכה אולי פעמים .
אני מודעת לבעיה הזאת וזה שאני בכלל מבקשת פה עזרה על זה זה נדיר.
ויכול להיות שאת צודקת
אולי המשבר שחוויתי היה קצת יותר עוצמתי ממה שחשבתי

שואל השאלה:
תודה לכם
אתם מקסימים, אבל אני עדיין לא בשלב שאני יצליח לדבר על זה

אני מבינה אותך, גם אני ככה.
תנסי לכתוב לעצמך - במקום לפרוק לבנאדם תפרקי על דף. תכתבי את כל מה שעולה לך לראש כדי להוריד אותו מהלב. אף אחד לא צריך לראות את הדף הזה, את יכולה אפילו לעשות איזה טקס קטן של לקרוע אותו לחתיכות/לשרוף. העיקר שתוציאי את זה איכשהו והוא לא יציף אותך

וזה די קשה אבל תנסי להזכיר לעצמך שאת בסה"כ בנאדם, אנחנו לא תמיד חזקים ואנחנו לא תמיד צריכים להיות. זה בסדר להיות קצת יותר חלשה לפעמים

שואל השאלה:
תודה^^^

היי יקרה,
נשמע שאת מרגישה חסרת כוחות ופגיעה.
נדמה כאילו משהו רובץ עלייך, מכביד ולא נותן לך מנוחה. אולי על אף שהמשבר היה לפני שנה, הוא כמו חי בתוכך עדיין... נשמע כאילו משהו מרגיש לך שבור מבפנים, משהו שאולי זקוק לאיחוי, לתמיכה.

מהמילים שלך אני מבינה שאת חוששת, שאת מרגישה חסרת אונים. נשמע כאילו שאת מאבדת שיווי משקל וצריכה שמישהו יחזיק אותך.

ובתוך הכאב, מצאת בך כוח עצום להתגבר על הפחד ולכתוב כאן, לשתף באומץ, להיעזר, לבקש עצה...

איני יודעת אם שיתפת מישהי בתחושותייך, אבל אולי כמו שכתבת כאן תרצי לשתף מישהי קרובה ומוכרת? מישהי שאת יכולה לסמוך עליה, כמו אמא, מורה או יועצת בבית הספר?

יקרה, לא נכון להתמודד עם המצוקה הזו לבד. אני רוצה להזמין אותך למקום בטוח בו תוכלי לשתף, להתייעץ ופשוט להיות יחד. אני מתנדבת בסהר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, בו אחד מאתנו המתנדבים יוכל לתמוך, להקשיב ולנסות לחשוב ביחד כיצד אפשר להקל ולעזור. אם תרצי, אנחנו מחכים לך באתר שלנו, כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות (דרך הקישור המצורף למטה).

שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
תודה