הלוואי שהבית שלי היה יפה יותר ולא זקוק לשיפוצים, הלוואי שהייתה לי משפחה נורמלית

itsalexdaniel אינסטגרם

להגיד תודה על מה שיש לך ולא להתעסק במה שאין

תגידי תודה על מה שיש כי יש אנשים שאין להם אפילו קורת גג לחיות בה יושנים ברחוב בלי כלום

את צריכה להודות על זה שיש לך בית, שיש לך משפחה, שיש לך חברים, שאין לך בעיה שכלית שמונע ממך/מקשה עלייך ללמוד, שאין לך מחלה קשה ללא מרפא, שאת לא הומלסית ושאת חיה בכלל.

לנסות לראות את הטוב.
תמיד יש דברים מעצבנים בחיים שמעציבים אותנו, השאלה עד כמה אנחנו נותנים להם מקום.
את יכולה להחליט שהם מכתיבים לך איך לחיות, או שאת יכולה להשתמש בעוצמות שיש בך ולגבור עליהם, לכתוב בעצמך את ההווה שלך. ליצור את השמחה שלך.
זה בידיים שלך ואת באמת מסוגלת לזה. יש בנו יותר כוח ממה שאנחנו חושבים, ורק כשאנחנו מגלים אותו אחרי מאמץ טיפה מבינים.
תמיד אפשר למצוא את החסרון. אפשר להיות עצובים מאיך שהבית שלנו נראה, ואפשר לשמוח בזה שיש לנו בית בכלל.
זה לא מובן מאליו.
אפשר לאהוב את המשפחה שלנו, את הרגעים הקטנים, למרות כל הדפקות שבה.
אני יודעת שזה נשמע כמו חלק מאוסף קלישאות ואני באמת איתך בעצב שלך, זה באסה של מצב.
אבל מניסיוני במצבים דומים למה שאת מתארת כדאי לתת לזה צ'אנס, עם כמה שזה נראה רחוק.
אנחנו תמיד מחפשים מה לא בסדר בחוץ, מה גורם לנו להיות עצובים ופחות מתמקדים בלהסתכל פנימה.
אצלי לפחות, המון פעמים כשאני עצובה יש איפשהו זריקת אחריות. ויתור. תולה את האושר שלי בכל מיני גורמים חיצוניים.
אבל האמת היא, שיש לנו את הבחירה אם לשמוח. והשמחה, היא שלנו ופנימית, ולא תלויה בשום דבר מלבדנו.
כדאי לעשות שינוי קטן, להתחיל לדבר חיובי, מאמין בעצמנו ומאמין בטוב שבעולם הזה, ויש טוב, אני מבטיחה.
יש בך כוח להגשים כל מה שתרצי, ועם עבודה ומילים חמות את גם תאהבי את עצמך.
הציונים שלך? תהיי גאה בהם, כי עבדת בשבילם כל כך קשה! אני גאה בך. וכל עוד זה ככה, לא משנה אם הם 90 או 20.
את פלא אמיתי, מזוג הידיים שיש בהן כוח יצירה עצום, לעיניים שרואות ומבינות, הלב שמרגיש בעוצמות כל כך גדולות, והפה, שהכוח הדיבור שלו יכול לרפא, לנחם ולשנות.
וכל אלה הם שלך, וזה מדהים, ואת מדהימה.
וזה משמח אני חושבת, שיש לנו את כל היופי הזה.
וזה בסדר גם, שלא הכל ולא תמיד יופי, כי ככה זה. כי אלו החיים, וככה הם יפים.
עם כל הערבוב של העצב והשמחה, של המצוי והרצוי.
אם היינו חיים בעולם מושלם לא היינו יכולים להעריך את היופי שבו, כי מעולם לא הכרנו בו פגם.
תחשבי שכל קיר שעומד בדרכך הוא הזדמנות, כי כשתצליחי לטפס עליו תוכלי רק מהגובה הזה לראות נופים מרהיבים, יופי אדיר.
ותסתכלי אחורה, ותראי שוואלה, יפה לי. היה לא פשוט ויש עוד המון מכשולים בדרך, אבל אני אלופה. וכל מכשול שיבוא, כל הקירות הקודמים היו בשבילי הכנה.
יש לנו טוב בין לבין, וכשהוא איתנו ניתן לו מקום. ננצור אותו בלב ובזיכרון.
ואז ניקח אותו לכל רגע אפל ואיתו נאיר את היום.
מקווה שתמצאי נחמה בקרוב ושתמצאי בך שמחה. זה לא רחוק, זה אצלך ואת יכולה.
כאן בשבילך ואיתך אהובה.