מי יותר מוסרי: מי שמתנדב ועוזר לאחרים בגלל שהדת שלו מחייבת אותו, או מי שמתנדב עוזר לאחרים רק מטוּב הלב שלו?

השני

דתי כי זאת האמונה שלו והוא לא יפסיק להתנדב כי לא בא לו פתאום כי יש לו מחוייבות בניגוד לאטאיסט

מטוב הלב שלן

מטוב לב, כי יכול להיות שכשהוא מתנדב בגלל שהדת מחייבת אותו לא בהכרח רוצה להתנדב, אלא לקיים מצוות אל כדי לרצות אותו מאשר את עצמו/את האחר.

אם הדת מחייבת אותו למוסר אז היא מוסרית ולכן גם הוא אם הוא מאמין בה. זה לא נכון לגבי כל אחד שמגדיר את עצמו דתי, אבל לדעתי דתיים מוסריים יותר.

השני כי השני לא חייב אין לו מחוייבות הוא עושה כי הוא מעצמו רוצה ויש לו לב טוב ומוסר עצמי הוא לא צריך מוסר של דת בישביל זה

מרגיש לי שזה קצת שאלה שלא פר לדתיים, כי אם אני עכשיו נגיד דתי שעושה היתנדבויות וכל זה, ביגלל הערך המוסרי שלי, ואז מישהו בא, ואומר "זה לא נחשב ביגלל שאתה עושה ביגלל דת" שזה ביכלל לא נכון...
אז כאילו זה יוא, שאם דתי וחילוני ערכיים באותה מידה, עושים את אותו הדבר, יעריכו הרבה פחות את הדתי ואפילו יגידו לו שהוא צבוע עושה הכל רק ביגלל הדת...

שואל השאלה:
לא נראה לי הבנת את השאלה music4.
תחשוב שמישהו ייתן לך מאה שקל רק כי הכרחת אותו, לעומת מישהו שייתן לך 100 שקל רק כי הוא רוצה לעשות לך טוב.

אם דתי מתנדב מעצמו זה ערך מוסר שלו אבל זה לא קשור לדת

שואל השאלה:
פיל ורוד וכו',
אני בדעה שצריך להסתכל על כל בנאדם בתור אינדיבידואל עד כמה הוא טוב בלי קשר לאם הוא דתי או לא.
אבל משום מה הרבה פה באתר מתעקשים לדון ולטעון שיש הבדל ויש כאלו שנעלים יותר מאחרים.

מטוב לב.. אבל לא רק האטיאסטיפ עושים דברים מטוב לב.. גם המאמינים עושים דברים מטוב לב...
לדוגמא האם ידעת ש90 אחוז מהתרומות כלייה בארץ הם מהמאמינים?
ואני לא חושבת שמישהו יתרום כלייה כי הדת מחייבת אותו זה פשוט מעשה טוב מרצון...
יש אנשים מאמינים שלא עושים מעשים טובים ואני לא חושבת שזה קשור אחד לשני

אני חושבת שאין קשר בין השניים

מטוב לב

שואלת השאלה, ממש מסכים, זה לא אמור לשנות, וביננו, יש לי מלא חברים דתיים, ואף אחד מהם לא עושה היתנדבויות כי הוא מאמין שככה דתי אמור להיות , הם עושים את זה כי הם אוהבים את וכי הם מאמינים שזה חשוב וטוב...

גם אדם שמאמין בדת מתנדב בסופו של דבר מבחירה חופשית. וגם אם הדת מצווה את המאמינים שלה לעשות מעשים טובים היא סך הכל מחנכת להיות בן אדם טוב

בגלל הציווי הדתי. זה מראה על ההתגברות על היצר הרע שלא לעשות. מי שלא מצוה על משהו - אין לו שום התגברות, ולכן אין לו קושי.

ברור שהשני
הראשון עושה את זה כי הוא חייב והשני כי הוא רוצה לעזור לאחרים

כמובן שמטוב לב .
אבל הדת לא מחייבת שום דבר כזה.....
מי שעושה את זה,עושה את זה מרצונו החופשי וכי זה מה שהוא בחר=טוב לב.

אני לא חושב שזה עניין של אם הוא דתי או אתאיסט, יש דתיים המתנדבים מטוב ליבם, יש כאלה שעושים את זה בגלל טובת הזולת ולא בגלל שאלוהים אמר שצריך.
לדעתי אדם שעושה משהו בגלל שהוא מאמין שזה נכון והוא פועל מתוך טובת הזולת אז כן, לדעתי זה מאוד מוסרי בין אם יש או אין אלוהים לפי אותו אדם.
אבל אם אדם עושה מעשה, אבל לא בשביל מי שהמעדה הזה מטיב לו אלא בכדי לקבל על זה שכר כלשהו - בין אם תחושת גאווה, שכר כספי או שכר רוחני - או שהוא עושה את זה בשביל מישהו אחר אז אני לא חושב שזה באמת מטוס ליבו, אולי זה כן בשביל האדם השלישי שבשבילו הוא עושה את הטובה אבל זה פחות למען האדם שלו הוא עוזר.
אני לא חושב שדתיים יותר מוסריים או שכולם עושים את זה רק בגלל שאלוהים אמר, אני חושב שצריך להחליט מה ראוי לעשות לפי התחשבות הזולת ולא לפי אוסף כללים שצד שלישי הכתיב לי. זה לא אומר שאוסף הכללים הזה הוא חסר משמעות, אולי בשבילך הוא הנחיה בשביל למצוא את תפקידך בעולם או שאילו קווים מנחים שעוזרים לך כשאתה מנסה לקבוע מה הוא המעשה הנכון ולאו דווקא הסיבה היחידה לעשות את המעשה.

הדת לא מחייבת אותך לעשות טוב לאחרים.

שאלה כללית: שכחתם שהתורה - היא כולה חסד על גמילות חסדים נאמר ש"אלו דברים שאין לה שיעור" (משנה, פאה, פרק א, משנה א)?

ה' בהחלט רוצה שנעשה חסד:
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ: כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח).

"כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח, וְדַעַת אֱלֹהִים - מֵעֹלוֹת" (הושע ו, ו).

דתי כי מחייבים אותו וזה לא מבחירה שלו (כביכול, הוא הרי בחר בדת) ואתאיסט יכול להגיד פעם בא לי פעם לא..