איך לדעת אם יש לי כישרון בכתיבה?

לפי ביקורות.

תנסי לכתוב ותראי אם יוצא יפה

תכתבי קטע קצר ותפרסמי, תראי מה התגובות
שירים? סיפורים? מה את אוהבת? את יכולה לנסות גם לפרסם פה

אם את מרגישה שאין לך בעיה להביע את מה שאת מרגישה ואת המחשבות שלך בכתב, שאת לא מתאמצת לכתוב אלה זה פשוט בא לך בטבעיות, כשאת מרגישה שאת מצליחה לבטא הכל טוב ושאת לא מאוכזבת ממה שכתבת

בהקשר לאם את יודעת לכתוב -
את יודעת את הא"ב? את יודעת תחביר ודקדוק? אז את יודעת לכתוב.

ובהקשר לכישרון -
אל תתייגי את עצמך לפי "מוכשרת" או "לא מוכשרת", תכתבי כי את נהנית מזה ולא כי את רוצה להוכיח שאת טובה בזה.

שואל השאלה:
לא יודעת אם אני ממש נהנת מזה אבל נגיד העלתי לפה כמה קטעים לא מזמן (ממש לפני יום אני חושבת, משום מה כתבתי מלא אתמול והיום חחח) וכן אמרו לי שמה שאני כותבת יפה וכזה.
אבל לא יודעת, אולי כי אני לא כל כך מרגישה שזה בשבילי אני לא שמה לב לאם אני טובה או לא טובה בזה? לפעמים יש לי הרגשה שמה שאני כותבת ממש מאולץ :/

שואל השאלה:
יש כאלה שאני כן אוהבת איך שיוצא אבל יש כאלה שמרגישים לי לא משהו
אבל הכל זורם לי כזה בתכלס

אני מכירה את ההרגשה שכותבים מאולץ, זה קורה לי הרבה. מאד. אבל אם זה זורם לך בדרך כלל זה כבר טוב, ובאמת הדרך היחידה שתוכלי לדעת אם את כותבת טוב היא לקבל חוות דעת מאחרים.. אני אשמח לקרוא דברים שלך

שואל השאלה:
זה בסדר אם אני אשלח פה? אני פשוט לא כזה אוהבת לצאת מהאנונימי כשזה נוגע לכתיבה שלי חחח

כן

שואל השאלה:
טוב אז
זה קטע שהרגיש לי די מאולץ..

יודעת לכתוב, אבל לא יודעת להרגיש.
רגש ריק בין מילים צבעוניות,
זה כמו לתת לנכה את הכישרון לשחות.
ריקנות בין מילים ססגוניות,
כמו לתת לחירש כישרון לשיר באולמות.
העולם לא הוגן, הוא אכזר, לא סדיר,
אני יודעת, אבל מדי פעם תוהה למה,
למה לא נתנו לי במקום הכתיבה,
את הכישרון להרגיש שוב, ולהיות שמחה.

הקטע הבא זה קטע שדווקא די אהבתי איך שיצא, יכול להיות שפירסמתי אותו פה קודם אבל אני לא כזה זוכרת למה פרסמתי פה כמה

אני לא בוכה.
כשכולם בוכים, אני לא בוכה.
כשכולם עצובים, אני לא מרגישה.
אני לא מבינה את המילים שפוגעות,
אני לא קוראת צער בין השורות.
אני לא מורידה את העיניים כשקשה, המבט שלי מורם, אולי קצת מתנשא..
אבל זה לא חוזק, זאת חולשה.
זה נשמע כמו חלום, את האמת שזאת תורפה.
כי כשכולם בוכים, אני לא בוכה.
אני חצי אנושית, וחצי בובה.

שואל השאלה:
אוקיי אני די בטוחה שאת השני כבר פרסמתי פה לפני אבל זה מהקטעים שאהבתי יותר אז אפדר להשוות בין מה שנראה לי מאולץ לפחות מאולץ חחח

וואו. אמנם אני לא יכולה לקבוע אם יש לך כישרון רק משני קטעים, אבל זה בהחלט נראה שיש לך. רואים שזה מלא חשיבה, החריזה יפה, המשמעות עמוקה. אני באמת לא יודעת איך לתאר את זה, אבל רואים שיש לך את זה, הקטעים האלה פשוט טובים

שואל השאלה:
תודה! :)
אבל הראשון לא מרגיש מאולץ? הוא בסדר?

בכלל לא מרגיש מאולץ. בדרך כלל רק היוצר מרגיש את האילוץ, הקוראים פחות. פה בכלל לא מרגישים שזה מאולץ וזה רק מוכיח שאת באמת כותבת טוב

אמ... את כבר כותבת.
לדעתי את צריכה לבטל את "הלמטה" של השאלה ולשנות את השאלה עצמה שכתובה בתמונה ל"איך לדעת אם יש לי כישרון לכתיבת סיפורים?" או משהו כזה...

וואו אהבתי ממש את השיר והזדהתי כי גם אני כותבת ככה