8 תשובות
זה טבעי לגמרי
תמיד להשאיר אור קטן
תמיד להשאיר אור קטן
כנל גם לגביי
פשוט אל תחשבי על זה תנסי להיות מרוכזת בטלפון
פשוט אל תחשבי על זה תנסי להיות מרוכזת בטלפון
שואל השאלה:
יש לי אור קטן תמיד אבל זה כבר לא עוזר לי ואני חייבת לישון עם האור הגדול ולא בא לי לדבר על זה עם ההורים כי הם ישפטו אותי
יש לי אור קטן תמיד אבל זה כבר לא עוזר לי ואני חייבת לישון עם האור הגדול ולא בא לי לדבר על זה עם ההורים כי הם ישפטו אותי
אנונימית
שואל השאלה:
וניסיתי להתרכז בטלפון זה לא עוזר
וניסיתי להתרכז בטלפון זה לא עוזר
אנונימית
זה עובר עם הזמן אל תידאגי ^
גם אצלי ואני גם בסביבות הגיל
גם לי
אני יוצאת מזה שאני מרגיעה את עצמי, תמיד שאני בחושך ונכנסת לסורה אני משכנעת את עצמי שזה כלום והכל בסדר
אני יוצאת מזה שאני מרגיעה את עצמי, תמיד שאני בחושך ונכנסת לסורה אני משכנעת את עצמי שזה כלום והכל בסדר
גם לי יש פחד מהחושך ואני לא יכולה אפילו לישון עם אור קטן כי ההורים שלי חושבים שזה שטויות. פעם היתה לי בעיה ממש גדולה בכלל הפחד הזה אבל למדתי להתרגל בשלב מסויים, והפחד לא נעלם אבל הוא חלש יותר.
אני ישנה מחובקת לכרית ואם אני צריכה לקום לאנשהו אני לוקחת אותה איתי (ותמיד מסתכלת לכל הכיוונים), אני לא מוציאה את הרגליים מתחת לשמיכה כי זה מלחיץ אותי, אני תמיד משאירה 3 חריצים פתוחים בתריסים כדי שיכנס אור מבחוץ, וככה אני גם יכולה לדעת אם משהו קורה בחוץ וזה מרגיע אותי לראות שלא.
גם למדתי לא לקרוא או לראות שום דבר מפחיד לפני השינה כי אז אני בכלל נלחצת.
אני גורמת לזה להישמע הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת כי בכנות זה בעיקר הרגל מהתקופה שממש פחדתי, אבל לבחור לעצמי דברים שגורמים לי להרגיש בטוחה מאוד עזר לי. אני בחרתי את הכרית, אני בחרתי להשאיר תמיד 3 חריצים פתוחים בתריסים, זה נתן לי תחושה של שליטה ואחרי שזה נהפך להרגל הפחד הפסיק לשלוט בי.
עדיין יש לי בעיות להרדם (וזה למה אני ערה) ועדיין יש לי פחד מהחושך (זה למה אני לא קמה עכשיו לשתות מים נניח, למרות שאני צמאה), אבל הרבה פחות ממה שהיה לי פעם, כי מצאתי דרכים לשלוט בפחד.
אני ישנה מחובקת לכרית ואם אני צריכה לקום לאנשהו אני לוקחת אותה איתי (ותמיד מסתכלת לכל הכיוונים), אני לא מוציאה את הרגליים מתחת לשמיכה כי זה מלחיץ אותי, אני תמיד משאירה 3 חריצים פתוחים בתריסים כדי שיכנס אור מבחוץ, וככה אני גם יכולה לדעת אם משהו קורה בחוץ וזה מרגיע אותי לראות שלא.
גם למדתי לא לקרוא או לראות שום דבר מפחיד לפני השינה כי אז אני בכלל נלחצת.
אני גורמת לזה להישמע הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת כי בכנות זה בעיקר הרגל מהתקופה שממש פחדתי, אבל לבחור לעצמי דברים שגורמים לי להרגיש בטוחה מאוד עזר לי. אני בחרתי את הכרית, אני בחרתי להשאיר תמיד 3 חריצים פתוחים בתריסים, זה נתן לי תחושה של שליטה ואחרי שזה נהפך להרגל הפחד הפסיק לשלוט בי.
עדיין יש לי בעיות להרדם (וזה למה אני ערה) ועדיין יש לי פחד מהחושך (זה למה אני לא קמה עכשיו לשתות מים נניח, למרות שאני צמאה), אבל הרבה פחות ממה שהיה לי פעם, כי מצאתי דרכים לשלוט בפחד.
באותו הנושא: