2 תשובות
קוראים אותו ביום הכיפורים בגלל שהספר עצמו עוסק בחטא ותשובה.
ספר יונה
בצהרי יום הכיפורים, כשכבר מתחילים להריח את סופו של היום ועוד מעט יסתיים לו הצום ויתחילו ההכנות לקראת חג הסוכות, מתכנסים להם אט אט מתפללים עייפים אל בתי הכנסת. בשעת צהרים מיוחדת זו, עולה הקורא בתורה אל הבימה וקורא בפני הנוכחים את ספר יונה.
ספר זה מספר את סיפורו של יונה הנביא שהיה נביא מעט לא ממושמע. הוא הצטווה על ידי האל ללכת לעיר ששמה נינווה (בירת אשור) ולהציב בפני אנשי העיר אולטימטום. על יונה הוטל לומר לאנשי העיר המושחתים כי עליהם לתקן את אורחות חייהם ולהתחיל לנהוג זה בזה בצורה מוסרית ותקינה. אם לא יעשו כן, צריך היה יונה לומר כי העיר על כל יושביה תיחרב בתוך 40 יום.
יונה סירב למלא את שליחותו מסיבותיו הוא, והאלוקים רדף אותו ביבשה ובים עד שיונה חזר בו מסרבנותו והלך אל אנשי נינווה. קריאתו של הנביא לאנשי העיר המושחתת לתקן את דרכם ובכך לשנות גורלם, דווקא נפלה על אוזניים קשובות, ואנשי העיר אכן עשו את השינוי ובכך מנעו את הפיכת העיר.
מה עניין נינווה ליום כיפור?
אבל... מה לסיפורו של יונה העוסק באומה האשורית ובאנשי עיר הבירה שלה, לבין יום הכיפורים, שהוא אחד משיאיו של לוח השנה היהודי?
בחירתו של ספר יונה להקראה בצהרי יום כיפור נועדה, בין השאר, ללמד אותנו בני האדם שתמיד אפשר לעשות שינוי. החיבור בין ספר יונה ליום כיפור נוגע בכך שלעולם לא מאוחר לשנות הלכות ומנהגים, וכי תמיד אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
פעמים רבות בחיים נדמה לנו, כבני אדם, שיש דברים מסוימים שמבחינתנו הם אבודים. הכוונה היא לתחומים רבים בחיים, ולא רק להתנהגות מוסרית מן ההיבט החברתי או הדתי.
כך למשל יש מי שחושב שהוא לעולם לא יצליח להפסיק לעשן ויש מי שחושבת שבגילה היא כבר לא תצליח לרדת במשקל. יש גם מי שמאמין כי למרות בקשותיה החוזרות של אשתו, הוא אינו מסוגל לשנות את היחס שלו לאימא שלה, ויש מי שסבור כי הוא והשותף שלו לשעבר לא יחזרו לעולם לדבר זה עם זה.
ובעצם כמעט לכל אחד מאיתנו יש שניים, שלושה.. עשרים דברים כאלה שהוא חושב שמבחינתו הם אבודים וכי הוא נמצא כבר כל כך רחוק מנקודת ההתחלה, שאין שום סיכוי שהוא יכול לחזור.
בצהרי יום הכיפורים, כשכבר מתחילים להריח את סופו של היום ועוד מעט יסתיים לו הצום ויתחילו ההכנות לקראת חג הסוכות, מתכנסים להם אט אט מתפללים עייפים אל בתי הכנסת. בשעת צהרים מיוחדת זו, עולה הקורא בתורה אל הבימה וקורא בפני הנוכחים את ספר יונה.
ספר זה מספר את סיפורו של יונה הנביא שהיה נביא מעט לא ממושמע. הוא הצטווה על ידי האל ללכת לעיר ששמה נינווה (בירת אשור) ולהציב בפני אנשי העיר אולטימטום. על יונה הוטל לומר לאנשי העיר המושחתים כי עליהם לתקן את אורחות חייהם ולהתחיל לנהוג זה בזה בצורה מוסרית ותקינה. אם לא יעשו כן, צריך היה יונה לומר כי העיר על כל יושביה תיחרב בתוך 40 יום.
יונה סירב למלא את שליחותו מסיבותיו הוא, והאלוקים רדף אותו ביבשה ובים עד שיונה חזר בו מסרבנותו והלך אל אנשי נינווה. קריאתו של הנביא לאנשי העיר המושחתת לתקן את דרכם ובכך לשנות גורלם, דווקא נפלה על אוזניים קשובות, ואנשי העיר אכן עשו את השינוי ובכך מנעו את הפיכת העיר.
מה עניין נינווה ליום כיפור?
אבל... מה לסיפורו של יונה העוסק באומה האשורית ובאנשי עיר הבירה שלה, לבין יום הכיפורים, שהוא אחד משיאיו של לוח השנה היהודי?
בחירתו של ספר יונה להקראה בצהרי יום כיפור נועדה, בין השאר, ללמד אותנו בני האדם שתמיד אפשר לעשות שינוי. החיבור בין ספר יונה ליום כיפור נוגע בכך שלעולם לא מאוחר לשנות הלכות ומנהגים, וכי תמיד אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
פעמים רבות בחיים נדמה לנו, כבני אדם, שיש דברים מסוימים שמבחינתנו הם אבודים. הכוונה היא לתחומים רבים בחיים, ולא רק להתנהגות מוסרית מן ההיבט החברתי או הדתי.
כך למשל יש מי שחושב שהוא לעולם לא יצליח להפסיק לעשן ויש מי שחושבת שבגילה היא כבר לא תצליח לרדת במשקל. יש גם מי שמאמין כי למרות בקשותיה החוזרות של אשתו, הוא אינו מסוגל לשנות את היחס שלו לאימא שלה, ויש מי שסבור כי הוא והשותף שלו לשעבר לא יחזרו לעולם לדבר זה עם זה.
ובעצם כמעט לכל אחד מאיתנו יש שניים, שלושה.. עשרים דברים כאלה שהוא חושב שמבחינתו הם אבודים וכי הוא נמצא כבר כל כך רחוק מנקודת ההתחלה, שאין שום סיכוי שהוא יכול לחזור.
באותו הנושא: