זה קטע קצר שכתבתי, בבקשה תתנו ביקורת בונה, ועוד יותר בבקשה אל תעתיקו את זה כי השקעתי בזה רגשות אמיתיים שלי

היי, זוכרת מי אני? את זוכרת את מי שהייתה החברה הכי טובה שלך מגיל חמש עד גיל אחת עשרה? כי אני כבר לא בטוחה. חווינו כל כך הרבה ביחד. היינו הכי קרובות בעולם. ומה אנחנו עכשיו? בקושי מכרות. אני כבר לא מכירה אותך. אני לא יודעת מי את. אם אנחנו נפגשות במקרה, אנחנו אפילו לא טורחות להגיד שלום. אבל אני כן מתגעגעת אלינו. אני לא אגיד לך את זה, אבל אני מתגעגעת. אני זוכרת את התקופות שלנו ביחד. אני לא יודעת כמה משמעותיות הן היו בשבילך, אבל מבחינתי הייתה להן משמעות ענקית. אני זוכרת איך הגענו לכיתה ו', והתחלתי לדבר איתך. אבל במקום שאת תעני לי, מהגוף שלך ענתה ילדה זרה ולא מוכרת. תוך חודשיים הפכת לבן אדם הפוך לגמרי ממה שהיית. איך זה קרה לך? מה קרה לך? החיים שלי נהדרים כרגע. אבל לפעמים אני עוד נזכרת בך, במי שהייתה החברה הכי טובה שלי, ונותנת לדמעה הקטנה לזלוג.