ואוו אני כלכך מוזרה איך להפסיק להיות ככה?

תזכרי שאלו דברים שקרו בעבר ואין מה להתעסק בזה כי זה כבר קרה.

שואל השאלה:
אוי אם תדעו מה עשיתי תחשבו שיש לי בעיות רציניות

קרה לי וקלטתי כמה דפוק הייתי

מה רע בלהיות מוזרה?
למה שתהיי כמו כולם?

קטע מצחיק, אמא שלי בדיוק דפקה לי על הדלת כדי לקחת את פח האשפה שבחדר שלי ולרוקן אותו. הדלת הייתה נעולה.
היא פשוט התחילה שוב פעם עם המרמור שלה של 'למה הדלת שלך נעולה כל הזמן? מה את כבר עושה שם לבד? למה להסתגר כל היום? תפסיקי להיות מוזרה כבר!'

חחח אמא שלי אומרת לי את זה.
זה מצחיק.

תקשיבי, את לא צריכה לרצות אף אחד בחיים האלה אם זה אומר שאת כבר לא אותנטית. את לא צריכה להשתנות עבור אף אחד אם זה אומר שאת מאבדת את עצמך.

ניסיתי תמיד לרצות את המשפחה שלי, את החברות שלי, עד שהבנתי שאני פשוט אף פעם לא אהיה מספיק טובה. אז לעזאזל עם להיות מה שהם רוצים, לעזאזל עם להיות נורמאלית, לעזאזל עם להיות לא פדחנית, לעזאזל עם להיות לא שטותניקית וילדותית ועם שמחת חיים שאני מבטאת אותה בדרך שלי, לעזאזל עם הכל.

אני אהיה מוזרה בדרכי שלי, מי שרוצה לקבל את זה מוזמן, ומי שלא? אני ממש לא מכריחה אותו להיות חלק מהחיים שלי.

שואל השאלה:
לא בקטע טוב...^

אל תתני לחברה שסובבת אותך להחליט באיזה קטע זה, תהיי את שמחליטה.

אני לא שופטת אותך על כלום.

גם אני עשיתי שטויות וכשאני אומרת שטויות אני מתכוונת לזה. גם אני הייתי אאוטסיידרית מבודדת מכולם, גם אני לפעמים הסתכלתי במראה ואמרתי 'מי אני? מי זה הבן אדם שנהפכתי להיות? למה אני כזו?'

וזה התלווה בהמון תסכול עצמי.

היום אני פשוט מרחמת על אותם אנשים אחרים שהמוח שלהם כלכך מקובע לנורמות מסויימות שהם לא יכולים לקבל את האחר.
אוי רחמיי.

שואל השאלה:
מה הקשר אנשים אחרים אני מדברת על עצמי

תחשבי על זה ככה, סיטואציה בה החברה הייתה רואה בך אדם נורמאלי שמעשיו הם לגיטימיים, ועדיין למעשה על פני השטח היית מתנהגת באופן (המוזר) שהתנהגת, האם היית חושבת כך על עצמך?

רוב המחשבות שלנו על עצמנו מגיעות מהחברה, ומדברים שיש לה לומר עלינו.

תנסי לחשוב פעמיים לפני מה שאת אומרת עושה ואולי לפעול יותר לאט כדי לעשות פחות דברים (כפי שאת מגדירה אותם ) מוזרים\ מביכים

אני ככ מזדהה איתך אני הכי מוזרה שיש :)