הייתם אומרים שאני דתייה אם אני שומרת שבת, חגים, מקיימת מצוות והמשפחה שלי דתיה אבל לא מברכת על האוכל באמצע שבוע לרוב?

הגיוני, כן. בסדר, לא.

זה הגיוני

שואל השאלה:
למה לא בסדר? איפה רשום שחייב לברך אחרי ולפני כל מאכל?

המקור הוא המשנה, ברכות ו, א.
זה מסברה: העולם ומלואו הוא של אלוהים, לא נברך אותו לפני כן ולאחר מכן?
דבר שני, התורה מלמדת אותנו שבשנה הרביעית לנטיעת עץ יהיו כל פרותיו קדושים לשם הילולים לה' (שנאמר עליהם דברי שבח לאלוהים), רבי עקיבא למד מכאן שתמיד צריך לברך את ה' לפני שאוכלים (תורת כוהנים, מגילת קדושים, פרשה ג; תוספתא ברכות ד, א; ירושלמי, ברכות ו, א; בבלי ברכות לה ע"א).

את לא רוצה ללכת לפי ההלכה? שיהיה לך בהנאה.
אם את מאמינה בהלכה ושמירת מצוות - אז כשאת לא שומרת אותם מבחינתך זה אמור להיות לא בסדר. אני לא מבין למה זה לא ברור.

אני הייתי אומרת שכן,אני מאמינה שאת עוד תתחזקי!

זה הגיוני ובסדר לדעתי. ברכות כיום זה מדרבנן. אני חושב שמי שמאמין שאלוקים לא מגלגל את העניינים לא צריך לברך על כל דבר, אם כבר אז רק על עצם קיומו. כי מי שנתן את האוכל זה לא ה' אלא החקלאי/מוכר, ואין סיבה שנברך את ה' ולא אותם בהנחה שיש בחירה חופשית..

שואל השאלה:
ואם אני רוצה לברך במילים שלי לפני כל מאכל? או שלפי ההלכה חייב את הברכות שקבעו

לפי איזה הלכה? האורתודוקסית שמרנית - אסור. ההלכה ההגיו"נית - מותר.

אפילו יותר טוב שתעשי במילים שלך, ככה יש בוודאות כוונה

שואל השאלה:
מה זאת ההלכה ההגיונית? או שהמצאת את זה? חחח

עזבי שטויות את צדיקה יש אנשים דתיים שלא מניחים תפילין כל יום לא מברכים ברכת המזון בשבת את צדיקה

המצאתי את השם לאו דווקא את הקונספט, זה פשוט הלכה שמבוססת על התורה שבכתב ועל ההיגיון..

לפי ההלכה אם את לא יודעת לברך, את יוצאת ידי חובה עם המילים שלך (כל עוד את מזכירה את המילה ברוך). עדיף וצריך, לכתחילה, לברך במטבע שקבעו חכמים.

1. מי שלא מברך על האוכל - זה נקרא שהוא גוזל את הקב"ה ואת כנסת ישראל:
"כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה - כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל שנא' (משלי כח, כד) "גוזל אביו ואמו ואומר "אין פשע" - חבר הוא לאיש משחית, ואין אביו, אלא הקב"ה שנא' (דברים לב, ו) "הלא הוא אביך קנך", ואין אמו אלא כנסת ישראל שנא' (משלי א, ח) "שמע בני מוסר אביך, ואל תטוש תורת אמך". מאי "חבר הוא לאיש משחית"? - א"ר חנינא בר פפא חבר: "הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים" (ברכות לה ע"ב).

2. אסור לשנות מטבע שקבעו חכמים.

אשכנזי לבן סטרייט,
1. אם זה מדברבן - זה לא אורמ שמותר לזלזל בזה. הרי יש לאו של " לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל "(דברים יז, יא).
2. האמונה שלנו אינה מטבאת בעמונה עצם קיומו של אלוקים. זאת לא אמונה, זו ידיעה. גם גוי אמור לדעת שיש אלוקים. אז? האמונה היא שהאל מאיתנו יתברך, ושכולם רק שליחים של ה' יתברך. זה אל סותר את הבחירה החופשית, כי אין פה כפייה מצד ה' על אותם אנשים, אאל רק גלגול דברים, כמו שאמרו "שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב" (שבת לב ע"א, בבא בתרא קיט ע"א).

1. רק בענייני בן אדם לחברו, ובפסוק לא מדובר על חז"ל אלא על בעל הסמכות שמקומו במקום אשר יבחר ה'.
2. אני לא מאמין ליש לה' ידיעה או השפעה על הבחירה של האדם אחרת זו לא בחירה חופשית

1. לא רק בין אדם לחברו, אאל לגבי כל הדינים: ""כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט: בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יז, ח). הפסוק מדבר על השופט שבימיך, כמו שנאמר "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (דברים יז, ט), כמו שהסבירו בראש השנה כה ע"ב.

2. ידיעה אינה סותרת את הבחירה (צריך להתעמק בזה). דלדול הדברים - אינו הכרח. יך תסביר את מה שהקב"ה אמר לאברהם אבינו: "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, ג). למה בכל זאת המצרים נענשו? כי ה' לא כפה את זה עליהם. אפשר להביא גם דומגאות אחרות, מרוצח בשגגה, כמו שנאמר "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ" (שמות כא, יג).

1. בין דם לדם - רצח, דין לדין - ענייני ממון, נגע לנגע - חבלות.
"הפסוק מדבר על השופט שבימיך"
מי מחליט מי השופט? חזל אומרים שזה הם אבל גם הנוצרים יכולים להגיד שזה הם(הם הרוב) וגם הקראים או הצדוקים

2. הידיעה כן סותרת את הבחירה. ואפשר לתרץ שלכל אחד מהמצרים היתה בחירה אבל בסך הכל לעם כולו לא הייתה, כלומר אם כל אחד היה בוחר באופן חופשי שלא לעשות ככה ה' היה יכול להקשות את הבחירה עד שהרוב היו עושים את זה, ועדיין לכל אחד יש בחירה חופשית(רק שהיא בחירה קשה יותר).
ידוע שבכמויות גדולות סטטיסטית אין לאדם בחירה חופשית, כלומר ידוע מה יהיו התוצאות.