4 תשובות
שזו תהיה המנטרה שלך כל פעם שקשה לך כל פעם שאת רוצה להישבר כמה את לא רוצה לחזור לאשפוז כמה את רוצה להמשיך בחייך ועם הזמן זה יהפוך להרגל ולא תצטכרי את המנטרה הזאת אבל בתור התחלה שזה מה שייתן לך כוח לא להישבר
אנונימית
תקשיבי תגידי לעצמך שאם משחררים אותך לא משנה מה את אוכלת אפילו לביאה ביום אבל אוכל ולא מקיאה את זה
תקחי את הפחד הזה ותשתמשי בו!!!,תחשבי על זה שאם תחזרי עוד פעם להפרעת אכילה עוד פעם תחזרי לאשפוז ושנינו יודעים שזה לא כיף בטח ובטח שלא בימי קורונה!!!,בהצלחה אני מאמין שתחלימי!!!(:
אנונימית יקרה,

ממה שכתבת נראה שאת חוששת לחזור שוב להפרעת האכילה, שיש קול מבפנים שקורא ואולי אף צורח בתוכך להימנע שוב מאוכל ואולי גם להקיא... לצידו יש קול חזק ויותר דומיננטי שלא מעוניין לחזור להפרעה לכן הוא מנהל איתו מאבק והוא אף מצליח להתגבר עליו...

נראה שאת לא בטוחה שהעוצמות הקיימות בך היום יהיו קיימות בך באותה עוצמה גם בהמשך ואולי את אף מרגישה שבלי התמיכה והמעטפת סביבך לאט לאט החוזק שבנית בתוכך יסדק ואז הקול של ההפרעה ינצח... אם זה אכן יקרה את מפחדת שתצטרכי להתחיל את כל הליך הריפוי מהתחלה... זה יכול להיות כ"כ מפחיד, מייאש ואולי גם מרתיע...

ציינת שבזכות המעטפת הצלחת להתמודד יותר טוב, ייתכן ויש סביבך מישהו שיכול לחזק אותך ברגעי משבר כמו בן משפחה, חבר, דמות חינוכית ואולי אף דמות טיפולית. כמו כן אולי תוכלי לחשוב על דברים בתוכך שיחזקו אותך ויתנו לך כוח...

בנוסף אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואת מוזמנת בחום לדבר איתנו, יש לנו צ'אט בו תוכלי להתכתב באופן אישי ואנונימי עם אחד או אחת מאיתנו המתנדבים, אולי נוכל להוות עבורך אוזן קשבת ומקום לחיזוק...

הצ'ט שלנו פעיל בימים ובשעות הבאים :
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

הקישור לאתרנו נמצא בתחתית התגובה

מחכים לבואך...

שלך,
מתנדבת סה"ר