אני מכירה מישהי שהיא באמת אחת היפות והיא פשוט שונאת את עצמה בצורה נוראית איך זה הגיוני לעזעזל?

כל אחת והסיבות שלה

צומי.

וכשהיא עצובה אני לא מבינה
איך אפשר להיות עצובה
כשאת הילדה הכי יפה בגן

מכירה גם. ככה זה. כל אחד ימצא מה לשנוא
והיא כנראה בנוסף מאוד חסרת ביטחון

שואל השאלה:
לא צומי
אני החברה הכי טובה שלה רק אני יודעת את זה באמת

זה צומי אבל אני אומרת תגידי לה שזה לא נכון וזה וזה....

צומי זה לא. יש בנות שבאמת שונאות את עצמן. גם אם הן הכי יפות בעולם

אני לגמרי מבינה מה שאת אומרת אבל לרוב האנשים בעולם הרבה יותר קל למצוא ולהגיד את הרע שבהם במקום להגיד אני רזה או יש לי עיניים יפות או השיער שלי בגוון משגע

כי היא לא מודעת לזה, היא לא אוהבת מה שהיא רואה
למה ככ קשה לאנשים לקבל את זה שגם אנשים שנחשבים ממש יפים לא חושבים ככה בעצמם?

^קיי לאב
בדיוק!!!

זה נקרא גיל ההתבגרות. זה משהו לא מוסבר, זה בדרך כלל נובע מהורמונים או מסביבה בעייתית.
אני אומרת את זה בתור אחת שמכיר את הנושא הזה מנקודת מבט אישית- 99% שזה לא תשומי.
בן אדם לא שונא את עצמו כדי לקבל תשומת לב.

חוסר ביטחון מגיע מבפנים, את יכולה להיראות גם כמו ריהאנה ולשנוא את עצמך, היא כנראה לא רואה את מה שאת רואה בה, ואנונימית: מה הקשר? לא כל דבר זה צומי, לא רק "למכוערות" מותר להרגיש חוסר ביטחון.

למה אתן כל כך בטוחות שזה מצומי? אז מה גם אם היא הכי יפה בעולם זה לא בהכרח אומר שהיא אוהבת את מה שהיא רואה במראה. טיפשי ברמות להגיד שזה צומי

הערכה עצמית נמוכה מאוד, היה לא את זה לפני שנה רק כלפי עצמי כבן אדם, פשוט שיכנעתי את עצמי שאני רעה ושקרנית, אני עדיין מרגישה ככה אבל פחות
אין לזה קשר לצומי כי תשומת לב רק גרמה לי להרגיש יותר גרוע

זה קורה הרבה, עניין של דימוי עצמי, גם לי הייתה בעיה כזאת (קצת שונה), שבאמת הייתי רזה, שקלתי 39 קג, ובכל זאת אני חשבתי שאני שמנה (לא שזה חס וחלילה הגיע לאנורקסיה או משהו), צריך לעבוד על זה ובמקרים מסוימים אפילו ללכת לפסיכולוג או משהו