היי, הייתי רוצה לבקש מכם משהו.

אני חיילת בצבא.
לפני כל סיפור ההסגר, היה סופש אחד ששיחררו אותנו הביתה.
כל החיילים חיכו לאוטובוס שלקח לו בערך שעה להגיע, ואז כולם עלו (כמובן רמסו אחד את השנייה מבלי להתייחס לנמחצים).
אחרי 2 תחנות בערך, עולה איש מבוגר.
אני יושבת באמצע האוטובוס, רואה אותו מתקדם לעברי ומצפה שמישהו יתן לו לשבת. בכל זאת, אוטובוס מלא בחיילים צעירים. ואף אחד לא נותן לו לשבת.
הוא עובר אותי ומתקדם לסוף, נעמד שם.
אני מסתכלת עליו אחרי 2 דקות, ונדהמת לגלות שהוא עדיין עומד. אף אחד לא עושה כלום.
אז קמתי, וביקשתי ממנו לשבת. הוא התעקש שלא, טען שיש לו קצת זמן נסיעה (כשבפועל הייתה לו שעה נסיעה...) אבל התעקשתי יותר.
אחרי שפיניתי לו, נעמדתי, והחיילים מהצד אומרים דברים כמו "כל הכבוד לך" ודברים כאלו.

עכשיו, אני רוצה לבקש מכם.
אל תסתכלו מהצד, תעשו.
אני לא יכולה להגיד שכל החיים זה מה שעשיתי, אבל ככה אני מנסה לפעול.
בבקשה, אל תשבו בצד, תעשו.

ועכשיו שאלה, יצא לכם פעם לפעול ולא לעמוד סתם מהצד ולהתבונן?