37 תשובות
וואו כן ואז אתה אוכל על זה תסביך שעה במקלחת
וואו כל כך כל כך כל כך
אממ
לא יודע
אם מישהו מוצא פיתרון לחרא הזה אז תודה :)
קורה לכולם.. מאמוש אל תבכי הכל טוב זה לגטימי ואלה החיים תמיד דברים כאלה קורים..):
אני בעיקרון משלימה עם העובדה שאי אפשר לחזור אחורה ומה שהיה היה
כן כן כן
זה משהו שאני בחיים לא אוכל לסלוח לעצמי עליו ודפקתי את עצמי לגמרי ויכלתי להיות במקום הרבה יותר טוב בחיים שלי כרגע רק אם הייתי עושה את הדבר הזה אחרת
הייתי משלמת כסף לחזור אחורה ולתקן רק את זה
אנונימית
אני מאמין שכולנו מכירים את הדבר של 'מה אם..'
כדי למנוע את זה כדאי לחשוב לפני שעושים משהו, אבל אנחנו בני אדם חכמים, ככה שיש המון דברים שנעשה אוטומטית. וגם כשמצפים למאיתנו לתשובה, זה לא ממש יהיה הגיוני לחשוב חמש דקות כששואלים אותנו "מה קורה?", כי זה פשוט יהיה.. מוזר לצד השני, כנראה.
אבל להיתקע בעבר לא יעזור לנו. פדיחות יקרו אם נרצה או לא, אכזבות ופספוס יקרו, וגם תחושות סיפוק ושמחה יקרו. הכל בסדר.
אני לא חושב שכדאי להימנע מהדברים האלה. את יכולה לכתוב קטע כתיבה על הסיטואציה שהיית מה, ומה היה קורה אם דברים היו שונים.
אנשים עושים טעויות, וזה בסדר.
ואי אני מצטרפת אליך לשאלה כל כך :(
אנונימית
תחשבי על זה ככה (לי זה ממש עוזר) מה שעשית, עשית מבחירה שלך , וגם אם לא זה היה אמור לקרות, אם הדברים היו הולכים אחרת לא היית מגיעה למקום שאת בו עכשיו . וגם אם זה נראה נורא ואם היית עושה משהו אחר במקום זה היה טוב יותר אז את טועה, אני מאמינה שבכל החלטה שלי ה' יהיה לצידי, אני מאמינה שמה שאני עושה זה מה שה' חושב שיהיה הכי טוב בשבילי, תחשבי על זה גם ככה אם את רוצה כי לי זה ממש עזר, בכל מקרה אם את רוצה לפרוק אני פה❤
לגמרי כן! כל הזמן. אבל מתגברים וממשיכים הלאה
שואל השאלה:
ממש תודה לכולם עודדתם אותי
זה פשוט יותר רציני מסתם משהו קטן, זה משהו שקרה עם מישהו שאני מרגישה אליו משהו ופשוט הרגשתי כאילו אם הייתי מתנהגת שונה ולא כמו שהתנהגתי אולי הוא היה רוצה אותי אבל כאילו דפקתי את זה וואו זאת הרגשה נוראית
אנונימית
את עשית את זה
פשוט לא בציר הזמן הספציפי שלך
תמיד יש דרך לתקן דברים...
תמיד יש הזדמנויות
את יכולה לבקש סליחה ולהסביר את עצמך
אני כל כך מכיר את זה...
שואל השאלה:
):
אנונימית
כן כן כן, יש דבר אחד שצריך לעשות, זה ללכת למראה, להסתכל לעצמך בעיניים שמשתקפות למראה, ולאמר לעצמך שצריך להיות שלם עם מה שקרה כי זה מה שהיה אמור לקרות, צריך להעריך את העובדה שאם היה קורה משהו אחר אולי ההשלכות היו שונות מהעובדה שאני עדיין חי
תאמיני לי אני שונאת כשזה קורה לי זה עושה לי מצפון וגורם לי להרגיש ממש רע עם עצמי.
אבל סך הכל תגידי לעצמך שזה פשוט קרה , את לא יכולה לתקן את זה , אבל את יכולה לתקן את הדברים הבאים שיקרו בנוגע לזה.
תקראי את זה
http://www.personalnlp.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%9d/
לא, כי לא היה לי אף פוטנציאל או הזדמנות מעולם
תקשיבי, גם לי יש הרגשה חזקה כזאת ממש, אבל השלמתי עם זה :).
1. יש תאוריות על צירי זמן, כלומר שמתישהו כן עשית את זה אם זה קיים :)
2. טעויות הן חלק מהחיים! זה בסדר לטעות ואף בריא, זה מחשל אותך כשיהיו לך הזדמנויות. זה טבעי להרגיש מועקה אבל תזכרי שככה זה החיים
תכלס אני שונא תהרגשה, קרה לי כמה פעמיים לצערי.
אני פשוט זוכר תמשפט "מה שקרה קרה, מה שיקרה יקרה, תחיו את ההווה"
(משו כזה המשפט הולך)
אם צריך להתנצל אני מתנצל, אם לא אז סתם נותן לזה לאכול אותי קצת ואז מנסה לשכוח מזה
כן.... מכירה
מה שאני עושה כדי לשכוח זה לפרוק לאמא, אמא בסופו של דבר מבינה אותך.. אם את בכל זאת לא רוצה לספר לאמא, תעשי דברים שמעניינים אותך למשל: לצפות בסדרה שאת אוהבת/לעשות ספורט/לראות סרט/אם את מתחברת אז גם לקרוא ספר ועוד... דברים שאת אוהבת
כן ): קרה לי שנה שעברה עם ילדה בבית ספר..

זה היה ככה בנובמבר 2018 כזה הייתה איזה ילדה חמודה ממש שתמיד הייתה מסתכלת עלי כל בוקר כזה הייתה עוברת לידי מסתכלת עלי ולפעמים עושה חיוך קטן כזה. תמיד הייתי מחייך חזרה וזהו.
אחרי איזה כמה שבועות החלטתי שאני רוצה לדבר איתה ולראות מה הסיפור שלה... אז סתם באופן רנדומלי פניתי אליה באחד הבקרים ושאלתי אותה איך קוראים לה והיא אותי וזהו הייתה שיחת היכרות קצרצרה. בפעם השניה שניסיתי לדבר איתה זה היה שהיא הייתה בסיפריה של הבית ספר והיא הייתה באמצע עבודה.. ושם דפקתי את הכל. שאלתי אותה מה קורה. והיא אמרה בסדר. ושהיא עסוקה ועובדת כרגע. ובמקום להגיד סבבה וללכת משם עמדתי לידה כמו מטומטם והתחלתי לשאול אותה שאלות על עצמה וכו' וזה היה הזמן והמקום הלא מתאים לזה.. ומאז זה רק הידרדר והידרדר ונראתי יותר ויותר מוזר בעינייה עד שפשוט הבנתי שאין מה לעשות הרסתי את זה...

אני בטח שאם הייתי מתנהג אחרת יש מצב שאולי היה בנינו משהו.. כי בשיחה הראשונה היא הייתה מאוד בעיניין.
ופשוט בגלל שהיתביישתי ולא הבנתי מה זה אומר שהיא עסוקה אז הכל היתחרבש..

היא הייתה מתוקה ויפייפיה ומקסימה.. ואני כמו מטומטם פשוט דפקתי את זה..

הלוואי והייתי יכול לחזור לשם ולשנות את זה..
כן. מבינה אותך מאוד. פשוט צריך להבין שאין מה לעשות העבר נמצא בעבר ואי אפשר לשנות אותו. אבל עכשיו יש לך הזמנות לשנות את הדברים ולבנות לעצמך עתיד טוב יותר. זה משהו שגם אני צריכה לעבוד עליו.
כן. דברים כאלה קורים לכולם, אין טעם להתעסק בזה.
קרה לי לא מזמן.. :/
בסופו של דבר התחלתי לשכוח מזה ((לוקח זמן..))
זה קשה עכשיו.. נכון, אבל בסוםו שת דבר זה יסתדר ויהיו לך בעיות אחרות בחיים חח
כן אני מאוד מכירה את זה
בגלל זה חשוב מאוד להתרכז בכאן ועכשיו. בהווה.
מה שקרה כבר קרה ואנחנו לא יכולים לשנות אותו... ומה שיהיה לא נמצא בשליטתנו. צריך להתמקד בחיים של עכשיו ואיך להפוך אותם להכי טובים שיש :)
תתעודדי בזה שהלכתי לחברה שלי במקום לסבא וסבתא שלי ושבוע אחרי הוא נפטר בלי שראיתי אותו
כןן!מכירה כול כך טוב!
כול כך הרבה פעמים .
אנונימית
לאו דווקא מצטערת על דברים שעשיתי, יותר מצטערת על דברים שלא עשיתי ושקרו בלי שליטתי, (לדוגמה מצטערת שלא נשארתי בצופים כשהייתי קטנה ואולי הייתי חווה את הסיפוק שיש למלא מהצופים ואת החברים) אבל אז לקחתי את עצמי בידיים ושיניתי כמה דברים אצלי וקיבלתי דברים טובים מאוד בחזרה שבחיים לא הייתי משנה ואם לא הייתי עושה את אותן ההחלטות שעשיתי וכביכול הצטערתי עליהם לא היה לי את מה שיש לי עכשיו
כן, פספוס ענק בצבא
אמאל'ה כלכך
עכשיט זה הזכיר לי מיליון ואחד דברים שעשיתי ויצאתי כל-כך סתומה.

אבל בגלל שחשבתי על זה עשרות פעם אז כל פעם שזה עולה לי למוח אני ישר מוחקת את זה עוברת למשהו אחר
כי זה גורם לי להרגיש רע,אני יכולה להיות הכי שמחה ואם פתאום מישהו יזכיר משהו שקשור לזה אני ירגיש רע עם עצמי.
אז אני מתרחקת מהמחשבות על זה כי הם לא מועילות לי.
זה כבר קרה נכון? לבן אדם השני יכול להיות שגם הוא הרגיש שהוא עשה טעות אבל אין איך להתקדם מיזה.
אבל החיים ממשיכים ואת לא יכולה להישאר מאחורה תשלימי פערים עם עצמך.

החמצה=הצמחה
יכול להיות שעכשיו למדת מיזה משהו ובעתיד זה יתן לך כלים להתמודד יותר טוב עם אפשרויות שהעולם נותן לך
ברור שמכירה
אם באלך לדבר בפרטי את מוזמנת לשלוח הודעה
פשוט אל תחשבי על זה tho
אין מה לעשות
גם אני דפקתי לעצמי את החיים לפני כמה שנים ואם לא הייתי עושה את זה הכל היה נראה אחרת עכשיו אבל אין מה לעשות אין לי דרך לשנות את העבר צריך רק להתקדם מפה
אנונימית
אני הייתי במקום שלך ופגעתי במישהו שאהבתי, אבל הוא הגזים לגמריי והקצין את הפגיעה, כנראה שזה פשוט נתן לו תירוץ להתרחק ממך.

כי אם באמת היה אכפת לו ממך, או הוא היה אוהב אותך, אז הוא לא היה מוותר על הקשר ביניכם בגלל משהו שניתן לפתור ביניכם.

תסתכלי על זה ככה.
אם זה קרה והוא לא סולח, טוב שזה קרה.
זה כנראה היה צריך לקרות.

אם הוא לא מוכן לסלוח, כנראה הוא רצה להתרחק.
אחרת הוא היה נותן לך הזדמנות נוספת, מההבנה הפשוטה שכולנו בני אדם וכולנו טועים.

עריכה: מי שבאמת אוהב אותנו, יקבל אותנו גם עם החסרונות שלנו ועם הטעויות שלנו, כל עוד אנו מצרים עליהם ומתנצלים.

ואומרת את זה מישהי שחוותה את המקרים הללו משני הצדדים.