בדקתי באינטרנט מה התסמינים של דיכאון ומסתבר שיש לי את רובם

זה לא אומר שאת דכאונית, אולי זה נראה לך שיש לך את רוב התסמינים וזה, אבל כל עוד את לא מאובחנת את לא בטוח עם דיכאון, כדאי לך לדבר עם ההורים שלך או משהו, ונדבר הכי גרוע לעשות זה לאבחן את עצמך, כי ברגע שמישהו מאבחן את עצמו אז רוב הסיכויים שיהיה לו את זה, גם אם לא היה לו את התסמינים.

שלום לך יקירה,
נשמע שאת מוטרדת. נדמה שהאפשרות שאת דכאונית מציקה לך, ואולי המחשבה על כך אפילו מפריעה לך בפעילויות יומיומיות - אולי משפיע על התיאבון שלך, על השינה, על הרצון לעשות פעילות גופנית, על האנרגיה הנדרשת לפעילות חברתית...
לפעמים, הכי פשוט זה לברר, לשאול ולהתייעץ. האם דיברת על כך עם חברה, עם מישהו מהמשפחה? אולי כדאי לשאול מישהו שמבין בזה יותר - היועצת בבית הספר למשל.

המרצה שלי בקורס מבוא לפסיכולוגיה, סיפר שכאשר סטודנטים לומדים את הקורס המתקדם פסיכופתולוגיה (בעיות נפשיות), אז בסוף כל הרצאה הם כולם בטוחים שהם סובלים מהבעיה שנלמדה באותו שיעור. למה? כי בכולנו יש קצת מכל דבר, קצת מכל הבעיות הנפשיות הקיימות. כקוראים על כך, תמיד מזהים חלק מהסימפטומים אצלנו, זה המצב הרגיל, הנורמלי. רק פסיכולוג מנוסה, שראה עשרות ומאות מקרים, יודע לזהות האם מה שמרגישים חורג מהנורמה ונחשב אכן לבעיה נפשית, למחלת נפש, או שזה מצב שרובנו חשים מידי פעם, ברמה כזו או אחרת. ואם אכן זה משהו שאפשר לטפל בו, אז חבל להמשיך לסבול ממנו.
יקירה, אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. במידה ותרצי לשתף, לדבר, להתייעץ על מה שאת מרגישה, אני מזמין אותך להתחבר לאתר שלנו ולהתכתב בצ'אט עם אחד המתנדבים/ות, אפשר בצורה אנונימית. אנחנו כאן בשבילך, להקשיב, לנסות להבין ואולי להצליח לעזור. אל תישארי לבד כשאת חשה מצוקה.
מקווה לשמוע ממך,
מתנדב בסה"ר
שעות הפעילות שלנו באתר:
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00