12 תשובות
זה הספאם הכי גרוע שיכולת לחשוב עליו
אני לא חושבת שזה בגלל טל מוסרי
טל מוסרי חד משמעית בוגד אבל לא נראה לי שסאת הסיבה שאתה מתאשפז
טל מוסרי חד משמעית בוגד אבל לא נראה לי שסאת הסיבה שאתה מתאשפז
שואל השאלה:
זה לא ספאם!
זה לא ספאם!
אנונימי
שואל השאלה:
יש אחת שנקראת נווה היא ככה גם ממותו של אמיר פייגוטמן
יש אחת שנקראת נווה היא ככה גם ממותו של אמיר פייגוטמן
אנונימי
הוא לא התפטר פיטרו אותו
היי שואל השאלה, אני חושבת שמדובר פה בטראומת נטישה. או פחדי נטישה לחילופין ואחיזה חזקה בעבר. הדחקה של העבר ואי יכולת לסיים אותו בצורה מאוזנת גורמת לעיתים קרובות גם להתעוררויות של סימפטומים נפשיים שאתה מדבר עליהם.. קרה גם לחברה שלי אחרי שהיא סיימה בית ספר, היא לא הצליחה לעכל שפרק שלם מחייה נגמר, את המעבר הקיצוני בין תלות במסגרת לעצמאות, לא הייתה חזקה מספיק להתמודד עם זה. היא בכל זמן חיה את העבר וחזרה אליו במחשבותיה ולא התקדמה ולא המשיכה לפרק ב'. היא נאבקה להדחיק שזה נגמר, זה עורר אצלה פחדים וחוסר איזון נפשי, בסופו של דבר היא כמעט הגיעה למצב שלך.
אני מניחה שגם אתה סובל מהמצב שלה.
הפיתרון כאן הוא לא לקחת כדורים פסיכוטיים ולהיות מטופל באשפוז, יש פיתרון טוב בהרבה והוא להתפייס עם העבר שלך ולדעת איך להמשיך מכאן. זה פסיכולוגי.
עכשיו היא במצב הרבה יותר טוב בגלל שהיא לקחה הרבה אנשי מקצוע שעזרו לה להירגע, ופתרו את הסכסוך הפנימי שלה עם העבר. היא הבינה שהיה טוב וטוב שהיה, ככה החיים עובדים.
היה מדהים, ומדהים שהיה. אין צורך לבכות ולהיאכל מבפנים מרוב טירוף של געגועים, זה כואב, זה קשה, אבל אתה חייב להיות חזק ולהשתמש במנטרה הזאת והיא תלווה אותך כל הדרך :)
אני מניחה שגם אתה סובל מהמצב שלה.
הפיתרון כאן הוא לא לקחת כדורים פסיכוטיים ולהיות מטופל באשפוז, יש פיתרון טוב בהרבה והוא להתפייס עם העבר שלך ולדעת איך להמשיך מכאן. זה פסיכולוגי.
עכשיו היא במצב הרבה יותר טוב בגלל שהיא לקחה הרבה אנשי מקצוע שעזרו לה להירגע, ופתרו את הסכסוך הפנימי שלה עם העבר. היא הבינה שהיה טוב וטוב שהיה, ככה החיים עובדים.
היה מדהים, ומדהים שהיה. אין צורך לבכות ולהיאכל מבפנים מרוב טירוף של געגועים, זה כואב, זה קשה, אבל אתה חייב להיות חזק ולהשתמש במנטרה הזאת והיא תלווה אותך כל הדרך :)
אנונימית
דרך אגב שואל השאלה.. מה שקרה עם טל מוסרי יכול להיות רק טריגר. עברת תקופה לא טובה בזמן שהערצת את טל מוסרי? הוא נתן לך כוחות להתמודד עם התקופה הזאת? אם כן זה התפרצות של טריגר כי כשטל עזב איבדת 'עוגן' שהחזיק אותך
אנונימית
שואל השאלה:
כן הייתה שנה שהייתי בגן שהתעללו בי בו היו ימים אני חושב שחזרתי עם סימנים כחולים בגוף ונראה לי שטל מוסרי עזר לי אז
כן הייתה שנה שהייתי בגן שהתעללו בי בו היו ימים אני חושב שחזרתי עם סימנים כחולים בגוף ונראה לי שטל מוסרי עזר לי אז
אנונימי
מצטערת לשמוע :(
תיארתי לעצמי שזה מצב דומה כמו של חברה שלי שעברה חרם,מעניין למה זה מתפרץ דווקא כטריגר אחרי בריונות, זה לא פעם ראשונה ששמעתי על זה אולי צריך לבדוק למה זה קורה ואם יש משהו משותף.
אם תשאל אותי הטריגר שלך כנראה היה צלקת לא מטופלת של בריונות, צריך לטפל ב'פצע' הזה בתור התחלה, כי אחרי הכל, זה שורש הבעיה. אם יש לך הרגל להיזכר הרבה בתקופה של הבריונות והזכרונות לא עוזבים אותך *עדיין* זה מובן למה הטריגר לא הולך לשום מקום. אתה מן הסתם תמיד תיזכר איך לכאורה טל מוסרי 'הושיע' אותך. מניסיון, רק אומרת לך שהבעיה האמיתית זה לא הוא, זה התגובה שלך ל'פרידה' שלו בגלל שאתה כביכול מתקשה להיפרד מאדם שעזר לך ברגעים של מצוקה.
אני מקווה שתצליח לנצח את הבעיה הזאת והכי חשוב שתטפל בטראומה עם הילדים בגן/בית ספר, כי סביר להניח שהיא הנורה האדומה. יש כל מיני תרגילים ועזרה באינטרנט של חשיבה חיובית, שחרור מחסומים ופחדים מהעבר, (כנראה חרדה חברתית?) בעצם אפילו תקח על עצמך תרגול של קשרים אישיים ומעגליים חברתיים (התנדבות וכו'). בסוף אתה תראה שההרגשה שלך תשתפר. תפתח דף חדש עם אנשים, חברים, לא משנה מה - כל דרך בין אישית שתעזור לך להשיג ביטחון עצמי, לאהוב את עצמך ולהתמודד עם הבעיה הישנה שגרמה לך להרגיש לא אהוב. כשתמצא את החברים והאנשים הנכונים להיות איתם, יותר אתה לא תרגיש את החסך הכואב הזה, אתה תמצא את החברים שיהיו איתך ויהנו איתך בכל מצב ותאהב את עצמך כמו שאתה.
בהצלחה :)
תיארתי לעצמי שזה מצב דומה כמו של חברה שלי שעברה חרם,מעניין למה זה מתפרץ דווקא כטריגר אחרי בריונות, זה לא פעם ראשונה ששמעתי על זה אולי צריך לבדוק למה זה קורה ואם יש משהו משותף.
אם תשאל אותי הטריגר שלך כנראה היה צלקת לא מטופלת של בריונות, צריך לטפל ב'פצע' הזה בתור התחלה, כי אחרי הכל, זה שורש הבעיה. אם יש לך הרגל להיזכר הרבה בתקופה של הבריונות והזכרונות לא עוזבים אותך *עדיין* זה מובן למה הטריגר לא הולך לשום מקום. אתה מן הסתם תמיד תיזכר איך לכאורה טל מוסרי 'הושיע' אותך. מניסיון, רק אומרת לך שהבעיה האמיתית זה לא הוא, זה התגובה שלך ל'פרידה' שלו בגלל שאתה כביכול מתקשה להיפרד מאדם שעזר לך ברגעים של מצוקה.
אני מקווה שתצליח לנצח את הבעיה הזאת והכי חשוב שתטפל בטראומה עם הילדים בגן/בית ספר, כי סביר להניח שהיא הנורה האדומה. יש כל מיני תרגילים ועזרה באינטרנט של חשיבה חיובית, שחרור מחסומים ופחדים מהעבר, (כנראה חרדה חברתית?) בעצם אפילו תקח על עצמך תרגול של קשרים אישיים ומעגליים חברתיים (התנדבות וכו'). בסוף אתה תראה שההרגשה שלך תשתפר. תפתח דף חדש עם אנשים, חברים, לא משנה מה - כל דרך בין אישית שתעזור לך להשיג ביטחון עצמי, לאהוב את עצמך ולהתמודד עם הבעיה הישנה שגרמה לך להרגיש לא אהוב. כשתמצא את החברים והאנשים הנכונים להיות איתם, יותר אתה לא תרגיש את החסך הכואב הזה, אתה תמצא את החברים שיהיו איתך ויהנו איתך בכל מצב ותאהב את עצמך כמו שאתה.
בהצלחה :)
אנונימית
שואל השאלה:
יש לי המון צלקות בחיים לצערי אבא שהיה מרביץ לי ואף פעם לא ביקש סליחה ואחות שאנסה אותי בגיל צעיר... אבל אני מקבל עזרה באישפוזים עם אנשי מקצוע עצם העבודה שכבר כמה חודשים ללא אישפוז מראה על התקדמות טיפה יותר בכמה ימים מאז הפעם האחרונה שהצלחתי להיות ללא אישפוז
יש לי המון צלקות בחיים לצערי אבא שהיה מרביץ לי ואף פעם לא ביקש סליחה ואחות שאנסה אותי בגיל צעיר... אבל אני מקבל עזרה באישפוזים עם אנשי מקצוע עצם העבודה שכבר כמה חודשים ללא אישפוז מראה על התקדמות טיפה יותר בכמה ימים מאז הפעם האחרונה שהצלחתי להיות ללא אישפוז
אנונימי
אז זה שילוב של כל הבעיות והצלקות ביחד. דבר ראשון זה מעולה שעוזרים לך ושאתה מקבל טיפול, יהיה בסדר אל תתייאש ותנסה לא להיזכר הרבה בצלקות האלה ותראה שזה אפילו ישתפר יותר
אנונימית