טוב אז יש משהו חשוב שאני רוצה להגיד על שמירת דברים בבטן. לפני שנה עשיתי משהו נוראי ופשוט חולני ושמרתי את מה שעשיתי בבטן במשך כמעט שנה מבלי לספר לאף אחד. כל יום במשך כמעט שנה הייתי בוכה על הדבר הנורא שעשיתי ומרוב השנאה העצמית שהייתה לי בגלל זה והבושה ממה שעשיתי אז הסתרתי את זה מכולם. לאט לאט, כל יום שעובר, הכאב הנוראי הזה בבטן גדל וגדל בגלל שלא שיתפתי אף אחד במה שעשיתי וכל יום הרגשתי איך קשה לי לסחוב את זה יותר. בסופו של דבר, אמא שלי שמה לב שאני עוברת משהו והיא לא הסכימה לעזוב אותי עד שאספר לה מה עשיתי כדי שסוף סוף אשחרר את זה ממני. בסוף סיפרתי לה למרות הכל, והתחושה הייתה פשוט מדהימה. אבן ענקית ירדה לי מהלב והרגשתי שכל התקופה הנוראית הזו סוף סוף הסתיימה. אז המסר שאני רוצה להעביר פה זה שאם יש לכם משהו קשה שאתם מתמודדים איתו לבד ואף אחד לא יודע,תשתפו. למרות הקושי ולמרות הפחד, תשתפו את זה עם אדם שקרוב אליכם שאתם יודעים שלטובתיכם תמיד. אסור לשמור בבטן ולהתמודד לבד עם דברים כי בסופו של דבר, הכאב והקושי נצברים וגדלים וזה יכול להרוס חיים שלמים. אל תשמרו בבטן תאמינו לי בבקשה תשתפו❤ אם מישהו רוצה עזרה במשהו וצריך לדבר על על משהו אני כאן בלי לשפוט אף אחד