אני מרגיש כיאילו לא אוהבים אותי

גם אני מרגישה ככה לרוב, מוזמן לפרוק אם תרצה

מציע לך לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג , זה יכול ממש לעזור במובן הזה(כמובן אם יש לך אפשרות לממן אותו)

אבל אני אוהבת אותך❤ סתם אני מבינה ומזדהה כל כך, זה באמת כואב... יכולה להגיד לך שזה נובע בדרך כלל מחוסר הערכה עצמית, וזה לא מספיק לחשוב וואלה אני נראת טוב, לאהוב אותך באמת מבפנים, זה קשה ולא כל אחד מסוגל למרות שהכל נראה טוב מבחוץ אצל כולם, אבל אתה ממש לא דפוק, פשוט להתחיל לאהוב את עצמך ולמצות את עצמך כמו שאתה באמת רוצה בלי לשים על אף אחד, מאמינה בך מלך

גם לי יש את ההרגשה הזו המון פעמים אין לי כל כך מה לאמר אבל תמיד יש כמה אנשים שאתה בעדיפות עליונה אצלם כמו משפחה וכמה חברים אל תתמודד עם דברים לבד תדבר עם אנשים

שואל השאלה:
העניין הוא שזה לא שלא אוהבים אותי
אני לא לבד אף פעם
אבל זה כואב לדעת שאני תמיד הבחירה האחרונה
לדעת שלא משנה מה אני אעשה וכמה אני אתאמץ להיות בן אדם טוב
לא יבחרו בי ויעדיפו מישהו אחר
תמיד אני מנסה להרגיש יותר טוב עם עצמי ופעם הייתי במצב שאני ממש שנאתי את עצמי
יחסית יצאתי משם אבל אני כיאילו חוזר לשם כל יום שעובר
תמיד אני מרגיש כיאילו משהו דפוק בי

מבטיחה לך שאתה לא הבחירה האחרונה בשביל כולם, וגם אם כן לא כולם הם האנשים המתאימים בחיים שלך, וזה בסדר אתה עוד תתגבר ותגדל ותבנה אופי ותשתנה ככ הרבה ותשכח מזה ותהיה מוקף באנשים חדשים... תן לעצמך לחוות ופשוט תרפה ❤

שואל השאלה:
אבל אני אוהב את האנשים שסביבי
הם אנשים טובים
אני אוהב את כולם וזה מה שהופך את זה לכל כך כואב
הידיעה שתמיד הם יהיו יותר בשבילי מאשר שאני בשבילם

אנונימי יקר
אפשר לחוש את הכיווץ הפנימי שלך ונראה שאתה מרגיש שאתה לא באמת חשוב לאנשים שסביבך כי אתה מרגיש שאתה תמיד נמצא בעדיפות שנייה בבחירות שלהם.... ואני רק יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה מכאיב ומתסכל להיות במקום הזה שחווה שהוא לא באמת רצוי וחשוב מספיק, כאילו שאין לך מספיק ערך בעיניי הסובבים אותך.
יקר, אני משערת שזו החוויה הסובייקטיבית שלך ואכן זו חוויה קשה שגם פוגעת וגם מעלה שאלות לגבי קיומה. האם ניסית לדבר עם אחד האנשים הקרובים ולהסביר מה עובר עליך? מה אתה מרגיש ברגעים כאלה? לדבר על הצד שלך בלב פתוח? אולי תגלה דברים שאינך מתאר לעצמך...אולי תבין על עצמך דברים חדשים.... ואולי תמצא תשובות לשאלות....ואולי גם תוכל להפיג את הבדידות שאתה מרגיש במצב הזה, שזה כל כך מובן.
אני רוצה גם להזמין אותך לצ'ט באתר של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אם תבחר בכך, תוכל לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין ואישי עם אחד המתנדבים שלנו, לשתף בהרגשות שמציפים, לפרט יותר כדי שנוכל להבין אותך לעומק. אנחנו כאן כדי להקשיב לך באמפתיה, ללא שיפוט, לתת מקום לכאב, לתת כתף וירטואלית ,ואולי נחשוב יחד על דרכים להקל עליך.
הצ'ט שלנו פעיל בימים:
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

מחכים לך.
בשבילך תמיד,
מתנדבת סה"ר

היי אהוב, שמע, יכול להיות שבאמת הם לא האנשים שאתה צריך להיות איתם, אבל אני ממליץ לך לדבר איתם על כך, ועם המשפחה גם על כל הנושא והתחושות והמחשבות שלך, חשוב שיכילו אותך ויתמכו.
וגם לדעתי כדאי לך לשבת עם עצמך, עזוב אנשים טובים או לא, הם באמת שם בשבילך? ומבחינת מה? והאם אתה הזה ש''יושב בצד'' או הזה שנהנה ביחד איתם? כי להיות הבחירה האחרונה זה מעליב בתכלס, אני לא הייתי מחשיב את האנשים שאיתי לחברים אם לא הם לא היו מזמינים אותי לאיזשהו מקום רק כי ''יש מגבלת מקום'' מה אכפת לי? למה אני צריך להיות פראייר ולהיתקע בבית כשהם הולכים ליהנות להם? אני מבין למה אתה מרגיש לא רצוי. ולכן, לא נשמע כמו האנשים שהייתי רוצה להיות איתם.
אל תוותר על עצמך, אל תשכח את עצמך, גם לך מגיע להרגיש נאהב ורצוי, אתה לא חייב כלום לאף אחד. ואם נוטשים אותך בשיחות כאילו, תראה מה אתה כותב- אתה באמת קורא לאנשים כאלה חברים? באמת, שב עם עצמך, תוציא את הכל, תפרוק הכל בכתיבה, אולי תדבר לעצמך (בקול) ותהיה אגואיסט (זה לטובה, באמת) זה יחסוך לך כל כך הרבה, אתה לא צריך להיות אומלל.

אתה יכול לדבר עם סה''ר/ער''ן לתמיכה אונליין.
מאמין בך שתעשה את הבחירה הנכונה לך, בהצלחה.