מה דעתכם על מה שכתבתי על "הכיבוש"? - קישור מצורף

שואל השאלה:
תודה!
כוונתי הייתה לכך שאם אנחנו סלחנים כלפי מחבלים, ואחרי כל פעולה מוצדקת שלנו אנחנו "מתנצלים" בפני העולם. זה רק מחזק את התדמית השגויה שלנו כ"כובשים".
הרי מי שיתנצל על הפעולות הצבאיות שלו, למעשה מצדיק את הביקורת כלפיו.
אנחנו צריכים להפסיק להתנצל ככובשים, ולהאמין בצדקת דרכנו, כאדוני הארץ הזאת.

שואל השאלה:
תודה רבה:)

אני לא מסכים איתך. אני מאמין בכיבוש במובן השמאלני של המילה
אבל כתבת יפה ונימקת טוב, כל הכבוד על זה שהבעת דעה כמו שצריך במקום להעליב שמאלנים

סגנון - כתוב אש, כל הכבוד.
תוכן - בתכל'ס, לא מסכימה עם עמדתך (שמאלנית אנוכי), אבל מבקשת להבין - למה אתה רואה את אלו המבקשים להתנגד לכיבוש כאל "ילדים מושפעים" (ביטוי שלי)? כאילו, אתה לא חושב שאנשים באמת ובתמים יכולים לחשוב בביקורתיות כלפי עמם, מדינתם?

שואל השאלה:
אני מאמין שתודעת הכיבוש מתחילה מכיוון שאנחנו עצמנו לא מאמינים בצדקת דרכנו, ולא בגלל העובדה שישנם כמה מאות אלפים מאיתנו שמתיישבים ביהודה ושומרון.

צבא שלם לא נלחם לשם הכרעה וניצחון, אלא אך ורק על מנת להגן על עצמו בצורה נקודתית להפליא, ומבלי "להרגיז" את העולם.
כשאנחנו מתנצלים על מעשינו המוצדקים, וכאשר בית המשפט שופט את חייליו על כך שהעזו להגן על עצמם או להרוג מחבל כפי שצריך לעשות (ראי ערך מקרה אלאור אזריה), אנחנו למעשה רק מחזקים את ה"כיבוש".
אני אומר די לכיבוש, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את צדקת דרכנו, ולא להתנצל על מי שאנחנו בגלל מה שאחרים חושבים.

זה בדיוק כמו ילד או ילדה שיתנצלו על כך שהם שומעים סגנון מוסיקה מסויים, כותבים בצורה מסויימת, או מתלבשים בצורה לא "מקובלת".
הם הופכים להיות לא מי שהם באמת, ועצם העובדה שהם מתנצלים על מי שהם, רק משנה אותם ומזיקה להם.

הבנתי אותך.
הבעיה שלי עם מה שאתה כותב, היא שאתה בעצם כמו מבטל דעה של אדם. כלומר, אם הוא x, הוא צריך להתנהג ולחשוב כמו y. ואם הוא יוצא מגבולות אלו, הוא כבר איבד חלק מהזהות שלו, הוא עבר לנכס לעצמו זהות חדשה. (מוזמן לתקן אותי, אם טעיתי)

שואל השאלה:
לא התכוונתי לבטל דעה של אדם, אלא להביא נקודת מבט שאומרת שאם נפסיק להתנצל על מי שאנחנו, גם שאר העולם יפנים עם כך, וגם אויבנו הגדולים ביותר.
ואז יפסיק הכיבוש. זאת הסיבה שאני מתנגד לכיבוש, כי הוא כובל אותנו, ומתחיל מאיתנו.

צריך להבין שגם על השכונות היהודיות בצפון תל אביב היה בעבר כפר ערבי. אנחנו הצלחנו לגבור על כך בזכות העובדה שלא נכנענו לצבא של 9 מדינות ערב, גם שלא קיבלנו שקל אחד מהעולם.
והיום, אף אחד (גם לא בשמאל הקיצוני ביותר), לא טוען שצריך לתת לערבים את השכונות הללו.
כנ"ל לגבי אזורים מסויימים בגליל, שיש בהם רוב ערבי-מוסלמי, ועדיין נמצאים בשליטה יהודית, בגלל הזיקה ההיסטורית שלנו אליהם, והקשר הברור לעם היהודי.
גם במקרה הזה, גם השמאלן הגדול ביותר לא טוען שצריך למסור את השטח הנ"ל.

תודה רבה על ההבהרה וההשקעה בתשובות :)
הרבה יותר נוח להתדיין עם אנשים כך, מאשר רק להתווכח ולהתנצח. האישיו היחיד הוא שאני עדיין חולקת עליך, אבל מי יודע, אולי אחרי סיפוח השטחים/מלחמה חדשה ורצינית אני אצליח להבין אותך יותר.
#לילה טוב ודי לכיבוש :)

שואל השאלה:
^^ אין בעיה. לילה טוב, ודי לכיבוש! (:

שואל השאלה:
מבחינתי אנחנו אלו שהופכים את עצמנו לכובשים, בכל שאנחנו מתנצלים על עובדת קיומנו, ולא מאמינים בצדקת דרכנו.
בכך אנחנו רק מעמיקים את הלגיטימציה לאלו שטוענים שאנחנו "כובשים".
לכן אני אומר די לכיבוש התודעתי, זה שמתחיל מאיתנו.

שואל השאלה:
בתודעה שלנו אנחנו כובשים, וזאת הסיבה שהם מעיזים לבקר אותנו ולתקוף אותנו מלכתחילה.
אנחנו כבר עכשיו מתנצלים, ומתנהגים כאילו זו לא ארצנו, זאת הסיבה שהם ממשיכים להתקיף אותנו - ההתנצלויות שלנו הן הגושפנקה שלהם בכלל להעיז לתקוף אותנו.

שואל השאלה:
לא חושב שאנחנו צריכים לפתח תלות באמריקה.
כי במצב כזה, הם ירצו ליישם את האינטרסים שלהם דרכנו, ואנחנו רק נהיה ישות שתציית לאמריקנים.
עדיף לחסל את ארגוני הטרור בעצמנו. אנחנו מסוגלים לכך גם ללא אמריקה.

שהתמונה בשאלה ממש מגרה, בא לי פלאפל