פשוט נמאס לי מהחיים האלה!!! באמת בבקשה תעזרו לי

תכירי מחוץ לבית ספר

באיזה כיתה את?

וואי וואי מבינה תהרגשה מכירה את הסגנון, והן באמת נסיכות וטובות והכל אבל אם לך משעמם איתן, החברה הזאת לא מספיקה לך. תדעי שבחוץ יש את כל האפשרויות, כלכך הרבה חברים פוטנצייאלים שאת יכולה להנות איתם ממש. אמא שלך תצטרך להבין את הצורך שלך באנרגיה ובשינויים חדשים בחיים, ואם לא תעברי בית ספר, לפחות תנסי לצאת קצת ולהכיר חברות חדשות

שואל השאלה:
האתר סטיפס המעפן הזה לא עוזר לי בפאקינג כלום

תמצאי דרך להראות כאילו הן מדרדרות אותך החברות מהבצפר

1. דבר ראשון תרגיעי את הדיבור שלך, אל תחשבי שאנחנו בכלל עושים לך טובה כלשהי
2. לבעיה- כל עוד את מתחת לגיל 18, את בפיקוח הורים ואין לך מה לעשות עם זה (אלא אם את פונה לרווחה), יש לי בבית ספר בת שרות שזה בדיוק הסיפור שלה, היא לא עוד אחת שלומדת באולפנא, האופי שלה מאוד שונה וסולידי, אז היא פשוט עזבה את זה והתחילה ללכת למקומות מרכזיים בשביל לראות ולשמוע טיטפה דברים, אבל שימי לב- היא בת 18, היא באחריות של ההורים

אני ממש אבל ממש מבינה אותך רק אל תפגעי בעצמך

היי אהובה! נשמע ממש לא פשוט. נשמע שהמצב כבר מייאש, שגם החיים חוזרי על עצמם ואין שום דבר מעניין ושבאמת חשוב לחיות בשבילו ובמקביל קשה גם מבחינה חברתית שזה לחלוטין תופס מקום גדול בחיים וכשלא מרוצים מהחברה זה מאוד משפיע! אמרת ששנה הבאה את עולה לתיכון אם הבנתי נכון אז את כרגע בכיתה ו או בכיתה ט, שאני יודעת שזה גיל מאוד לא פשוט- הרבה שאלות, הרבה עליות וירידות, לא תמיד אנחנו ברורים מול עצמינו לא תמיד יודעים בוודאות מה חשוב ומה נכון לנו, לא יודעים מה המטרה שבשבילה שווה לחיות ונשמע שגם הסביבה לא מספקת תשובות לקשיים ולא תמיד מבינה וגם כשאת מבקשת לעבור בית ספר ומראה את הקושי שלך, לא תמיד מספיק מבינים אותך. אני בטוחה שאמא שלך רוצה מאוד בטובתך ועושה את זה ממקום שהיא חושבת שזה הדבר הנכון אבל ברור שזה עדיין לא פשוט. אני חושבת שחשוב שתשבי עם עצמך ותנסי להבין מה חשוב לך? איך היית רואה את החיים שלך? אני רוצה להגיד שכשאני הייתי בגיל הזה גם לא הייתי מרוצה מהחברות והייתי חושבת שהן ממש לא הסגנון שלי, אבל דווקא כשניסיתי קצת להיפתח ולהכיר יותר לעומק גיליתי בנות מדהימות1 אני לא יודעת מיהן הבנות שאת מכירה, ואולי את באמת מרגישה שאין שום סיכוי להתחבר, אבל תנסי לחשוב אפילו אם יש אחת שתיים ואת יכולה להתחבר גם אם הן לא נחשבות הכי מקובלות. אבל את זה כמובן רק את יכולה לדעת ולראות איך את מרגישה לגבי זה. לי נירא שבמידה מסוימת את מרגישה חוסר, מרגישה שהחיים ריקים- עוד יום של לימודים באולפנה, חוזרים הביתה וכן שוב ושוב. כדי שנוכל להרגיש וב בחיים שלנו, אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו באמת עושים דברים שחשובים לנו, דברים שנרגיש שאנחנו באים לידי ביטוי על ידם. לכן חשוב למצוא דברים כאילו. אולי תוכלי להתחיל להתנדב, למצוא תחביב שיעשה לך טוב, ועוד. אני גם הייתי במצב דומה ובסופו של דבר הרגשתי שמה שממלא אותי זה לתת לאחרים מעצמי ולהתקרב לתורה ולה'. יש לנו ספר חוקים, ה' הביא אותנו לעולם מסיבה מסוימת וחשוב שננסה לבחון האם החיים שלנו הולכים לכיוון הנכון שה' התווה לנו. וכמובן שזה לא סותר את הבחירה שלנו, את ההקשבה לעצמינו והניסיון לעשות את הדבר הנכון שייתן לנו סיפוק אמתי. אחד הדברים שהכי עוזרים לי למשל כשקשה לי, זה לעצור לרגע ולדבר עם ה' או אפילו עם עצמי או עם מישהו אחר. למנסות להבין מה אני מרגישה, לבטא את התחושות הכי עמוקות במילים. אולי תנסי את זה גם, תוכלי להבין מה מפריע לך, איזה דברים מעכבים אותך כרגע וגורמים לך לתחושה לא טובה. כשמדברים, כשמוציאים את זה ומנסים לראות מה נכון לעשות, זה עוזר מאוד. חשוב לי לציין נקודה נוספת- חשוב שבאמת נהיה קשובים לעצמינו וננסה להוביל את עצמינו למקום בו נרגיש טוב, בו נרגיש הכי נעים- כמו שאת מחפשת לעבור בית ספר על מנת למצוא את המקום הטוב והבטוח שלך שזה הכי הגיוני בעולם, ומצד שני חשוב גם לראות לפעמים איך אנחנו יכולים לשנות את עצמינו על מנת להסתדר טוב יורת עם דברים שאי אפשר לשנות או שכרגע לא ישתנו. למשל כנראה שעכשיו לא תעברי בית ספר, אולי יותר בשנה הבאה כי כבר די סוף שנה, אז אולי כרגע את יכולה לנסות יותר ליזום קשרים? אולי את יכולה למשל לחפש איפה לעזור ולהתעניין בחברות אחרות ולעשות להן טוב וזה ייתן לך סיפוק? אולי למצוא תחומי עניין שמדברים אליך ולהתחיל להקדיש להם זמן? או כל דבר אחר שיכול לעשות לך טוב. אני יכולה להגיד לך על עצמי שכשאני שיניתי את ההסתכלות שלי על החיים שלי, על אנשים שלפעמים היה לי קשה איתם, בלי באמת לשנות משהו חיצוני בחיים שלי, ראיתי כמה שהחיים שלי השתנו ונהיו אחרים לחלוטין! למשל היו בנות שלפעמים היה לי קצת קשה איתן אבל ניסיתי לחשוב עליהן דברים טובים, ופתאום ראיתי בהן כל כך הרבה טוב ואפילו הקשר השתפר כי שידרתי להן את זה כנראה. כלומר אני מתכוונת לומר שכן מאוד חשוב שתהיה קשובה לעצמך ותנסי למצוא את המקום הכי נכון בשבילך, אבל במקביל תראי איפה את יכולה לשנות את ההסתכלות על מנת להרגיש טוב במצב הנתון ואת האמת, אני חושבת שלפעמים זה משמעותי לא פחות מלשנות את המציאות. התיכון שתהיי בו זה בית ספר אחר? אשמח לעזור ולשמוע עוד אם תרצי! אני פה בשבילך ושיא המבינה אותך ומזדהה עם הקשיים שאת חווה כי גם אני הרגשתי דברים דומים פעם אבל ברוך ה' אפשר לעלות! אפשר להגיע למקומות טובים יותר! אוהבת :)

יקרה,
אני שומע מדברייך את התסכול הגדול שבו את נמצאת. את מתארת תחושה קשה של מחנק, סגירות וחוסר יכולת לצאת מהמקום שבו את נמצאת ולהגיע למקום חדש שבו תוכלי להיות באמת את.
ממילותייך זועקת תחושת התקיעות, השעמום והרגשה שהכל עובר סתם, ללא שום עניין. החברות שסביבך אינן מבינות את המקום שבו את נמצאת, ונראה שאת לא מוצאת בהן שום עניין. הדברים והעניינים שסביבן הן עסוקות לא מעניינים וממלאים אותך. נשמע שאת חשה חנוקה מכך שהן לא רוצות ולא מעוניינות לשמוע על מה שמחוץ להן, ואת, בדיוק ההיפך. שואפת לאוויר אחר ולחופש.
אני מניח שלא קל לחיות עם תסכול עמוק כל כך ועם תחושה שאף אחד אינו מבין אותך. הרצון לעבור לבית ספר אחר, ולפתוח דף חדש בתיכון אינו מעסיק את הסובבים אותך, ואף אחד, כולל אמא שלך, שנראה כי ממנה את מצפה להבנה ולראות את הדברים כמו שאת מבינה אותם, לא קולטים עד כמה מעבר כזה נצרך ומהותי עבורך ועבור התפתחותך.
האם חשבת לפנות למישהו אחר כדי שיוכל לתווך את הבקשה העמוק שלך לאמך? אולי מחנכת הכיתה או היועצת בבית הספר, שמכירות אותך, את התפקוד שלך ואת החברות סביבך יוכלו להבין למה את מתכוונת ולסייע לך להסביר זאת לאמך?
יקרה, את לא צריך להישאר לבד במצבך המורכב.
דואג לך ורוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לפרוק ולדבר על מה שעובר עלייך..
אני מתנדב בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת).רוצה להזמין אותך לצ'אט האישי והאנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל.
הצ'אט שלנו פעיל בימים :
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

מצרף לך קישור בכדי שתוכלי למצוא אותנו בקלות
שלך,
מתנדב סה"ר