18 תשובות
קודם כל, תנשמי, הכל יהיה בסדר.
עצוב לי ממש לקרוא את מה שכתבת.
באיזה כיתה את?
אין לי איך לעזור לך מאוד אבל בנוגע לפנימיה:
אני הייתי בפנימיה כמה שנים וזה היה בין התקופות הטובות שהיו לי. היו לי הפרעות אכילה ועוד כל מיני שאני לא ארשום כאן והמקום הזה כלכך עזר לי לצמוח ולגדול. הכרתי חברים חדשים, אנשים שממש אכפת להם ממני, עברתי חוויות חדשות שלא הרבה חווים כמו ממש לגור עם חברים שלך וזה כמו להיות בטיול שנתי מתמשך רק טיפה פחות כיף...
פנימיה רק נשמע מפחיד בגלל כל הסרטים וזה אבל באמת אם את בוחרת את הפנימיה שמתאימה לך, זה הדבר הכי טוב שתוכלי לעשות לעצמך.
בנוסף, תמיד יש שם אנשים שיקשיבו לך, בין אם זה שינשיניות בין אם זה המדריכים וכמובן בחברות שלך גם בחדר וגם לא.
כל דבר שתרצי תפני אליי בפרטי ואני אשמח לדבר איתך❤
שואל השאלה:
אני בכיתה ח אני הייתי אמורה להיות ט אבל קרה משהו ונאלצתי להתחיל את כיתה א פעמיים ולא כי אני מטומטמת או משהו רני כן אבל לא בגלל זה
אנונימית
לא חשבתי שאת מטומטמת.
אני אעבור על מה שרשמת ואני אנסה לעזור לך...
הבית ספר- למה את מרגישה לא שייכת ושכולם שונאים אותך? את לא נמצאת עם איזה חברה בהפסקה? אין מצב שבשנתיים שאת בחטיבה לא נכנסת למישהי ללב או שמישהי לך ושהתחברתן... אני ממש ממש בטוחה שלא שונאים אותך, לשנוא זה ממש חזק ואין סיבה שישנאו אותך.
הלא להתרכז בשיעורים- גם לי יש הפרעת קשב ואני לא לוקחת ריטלין כי זה לא מתאים לי. תלמדי את עצמך שיטות שיתאימו לך לאיך להתרכז. לאיך להצליח כן להקשיב. אצלי זה להתעסק במפתחות או משהו במהלך כל השיעור או לקשקש על מחברת. אבל תנסי למצוא לעצמך את השיטות שיתאימו לך ויעבדו לך.
הטריגרים באמצע שיעור- אני ממש מבינה אותך, שמישהו/משהו עושה לך טריגר תבקשי מהמורה או מהסייעת שלך לצאת לכמה דקות להירגע, לנשום, לשתות מים ולשטוף פנים. כל דבר שמצליח להרגיע אותך.
על הכיתה שלך- את לא צריכה לספר לאף אחד אם את לא רוצה אבל אני באמת לא חושבת שיראו אותך בתור זאת עם הדיכאון או זאת המטומטמת כי הדיכאון לא אומר עלייך כלום ואני בטוחה שאת מדהימה.
על המשקל- אל (!!!) תדלגי על ארוחות. הורדה במשקל עושים רק בדרך הנכונה שזה אכילה בריאה ומאוזנת בשילוב של ספורט במידה. אל תשנאי את עצמך, המון לא אוהבים את איך שהם נראים וזה בסדר.
הפסיכולוגית שלך- זה שהיא מחליפה ימים זה באמת קשה, אני בטוחה. תנסי אולי אם את יכולה לדבר איתה בווטצאפ או בשיחת טלפון אם את מרגישה שאת ממש צריכה אותה.
שואל השאלה:
העיניין הוא שביסודי למדתי 4 שנים באותו בית ספר אחרי זה עברתי בית ספר אחרי זה חזרתי לבית ספר הקודם אחרי זה עברתי עוד בית ספר ואז עברתי לבית ספר שאני נצאת בו עכשיו לגבי להתעסק בדברים אני מציירת כל המחברות שלי הרוסות אני משחקת אני עושה מלא דברים אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על כל מיני דברים כבר שנתיים שיש בעיות בבית ואני במשפחת אומנה אז יש בעיה עם האמא הביולוגית או משהו עם הרווחה ועוד חדש וקצת יש וועדות לגבי מה יהיה איתי שנה הבאה ועד אז יש לי לחליט אם אני הולכת לפנימייה או לא חוץ מזה אני לא יכולה כמעט כל שיעור המורה אפשר לצאת כי אני גם ככה יוצאת להשלים חומר או סתם שאין לי כוח או שקוראים ליועצת או משהו כזה או שאחד המורים קורא לי
אנונימית
שואל השאלה:
ואני גם לא רוצה את המספר של הפסיכולוגית שלי אני מרגישה שאני לא יכולה יש לי את המספר של העוסית שלי והיא כל פעם שאת צריכה תתקשרי וגם אם אני צריכה משהו אני לא מתקשרת אני לא מסוגלת
אנונימית
איך לך במשפחת אומנה?
למה את מרגישה שאת לא מסוגלת להתקשר לעוסית שלך?
תנסי למצוא משהו שיתאים לך להתרכז בשיעור... זה משהו שבאמת את תצטרכי לגלות על עצמך.. כל פעם לנסות שיטה אחרת...
שואל השאלה:
ממש טוב לי אני נמצאת אצלם כבר 8 שנים
בקשר לעוסית אני לא יודעת אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה כי גם זאת עוסית חדשה זאת בערך הרביעית שהחליפו לי השנה
וכבר מכיתה א אני מנסה אבל זה לא קשור גם תמיד מחשבות מציפות אותי
אנונימית
איזה מחשבות?
שואל השאלה:
על הבעיות בבית על חברים משפחה זיכרונות הכלבה שלי החיות שלי על דברים שקרו דברים שקורים זה יכול להיות כל דבר בעולם חוץ מזה בנוסף לדיכאון גם יש לי דאגת יתר כאילו שיש סיטואציה או משהו ואני חושבת על הגרוע מכל
אנונימית
אני מבינה.
תנסי בבית בפר כמה שאת יכולה להתרכז בהווה. במה שקורה באותו רגע. במורה שנכנסה לכיתה בילדה שיושבת מאחורייך או כל דבר כזה. כמה שפחות על מה שקורה בבית, על הזיכרונות או כל דבר אחר שמציק לך.
שואל השאלה:
העיניין הוא שאני לא באמת שולטת על זה אני חושבת על משהו כמו איך בא לי לראות סדרה כלשהי ואז פתאום זה מזכיר לי משהו שמזכיר לי עוד משהו וגם עכשיו אחרי שחזרתי לבית ספר אחרי הקורונה וזה אז יש לי כזה התקפי חרדה בבית ספר
אנונימית
כן אני מכירה את העניין הזה. תנסי פשוט כמה שאת יכולה להישאר מרוכזת בשיעור. תמצאי לעצמך את השיטות שמתאימות לך כדי שתצליחי. זה לא קל, בכלל לא. לי לקח שנתיים עד שמצאתי את הדרכים שלי ואת מה שעובד לי ועד שהצלחתי ממש להישאר מרוכזת בשיעורים ועד היום יש לי קצת "שאריות" של החוסר קשב שהיה לי פעם כי אין מה לעשות ככה זה הפרעת קשב.
למה יש לך התקפי חרדה בבית ספר?
איך היה לך היום בבית ספר?
שואל השאלה:
היום לא הלכתי לבית ספר היה לי למידה מקוונת והמורה שלי להיסטוריה אמר שצריך להציג איזה עבודה בקבוצות ולא עשיתי את החלק שלי ואז יצאתי מהזום וקיבלתי התקף חרדה וסיננתי את כולם ואני לא יודעת מה אני עושה מחר הבית ספר ממש ממש מלחיץ אותי אני לא יודעת
אנונימית
בית ספר זה מזעזע, רק מלחיץ ילדים. אני נכנסתי גם לכמה התקפי חרדה בגלל שלא עשיתי משימות שהמורים נתנו לי וכל מיני כאלה.
למה את עדיין לומדת בלמידה מרחוק?
זה בסדר לסנן אנשים כדי לקבל קצת שקט. אני אשלח לך עוד רגע כאן דרך שלי היא מאוד עזרה ושלחתי אותה לעוד מישהי כאן להתקפי חרדה איך מעט להירגע.
השיטה הזו מחזירה אותך חזרה למציאות ולאט לאט אתה מתעשת..
לא יודעת אם היא תעבוד גם לך אבל אם את רוצה לנסות את מוזמנת.. היא הולכת ככה:

תנשמי 10 נשימות עמוקות
תגידי בקול 5 דברים שאת רואה.
תנשמי 10 נשימות עמוקות
תגידי בקול 4 דברים שאת שומעת.
תנשמי 10 נשימות עמוקות
תגידי בקול 3 דברים שאת מריחה.
תנשמי 10 נשימות עמוקות
תגידי בקול 2 דברים שאת טועמת עכשיו (הטעם שיש לך בפה באותו זמן).
תנשמי 10 נשימות עמוקות
תגידי בקול דבר אחד שאת מרגישה (פיזית).
שואל השאלה:
תודה
כי פעם או פעמיים בשבוע שכבה אחת לומדת מרחוק
אנונימית
מתי שתצטרכי לדבר עם מישהו תמיד תוכלי לשלוח לי הודעה :)
שואל השאלה:
תודה ❤
אנונימית