3 תשובות
אני גם עם הנתונים שלך פחות או יותר 1.62 שוקלת 52 וכבר ירדתי המון אבל עדיין נתקע לי בראש השמנה אפילו שאני כבר לא שמנה כשאני רואה את עצמי במראה אני רואה רק את הרע שבי ובגלל ה הדימוי העצמי שלי נמוך אם בא לך ואל תרדי עוד זה רק יגרום לך לעשות את זה יותר ויותר ולא להפנים שאת יפה כמו שאת ואת גם לא צריכה לרדת
יקרה,
קוראת מבין מילותייך את חוסר האונים והמועקה שאת אולי מרגישה.. מתארת לעצמי כמה אולי ההתעסקות הזו מעייפת ומתישה.. כמה וודאי את מרגישה נשלטת על ידי האוכל והמשקל.. שאולי את מנסה לשלוט בו אך אולי לפעמים זה מרגיש שהמשקל הוא ששולט בך... חודר לחייך בעוד דרכים כמו במפגשים חברתיים.. מתארת לעצמי כמה ההתמודדות הבלתי פוסקת מעייפת..
מדברייך נראה אולי כי הדימוי העצמי שלך גורם לרגשות תסכול וחוסר נוחות.. אך מהשיתוף שלך עולה גם רצוי לשינוי.. לא לתת לזה להשתלט שוב.. כמה לא מובן מאליו שכתבת ושיתפת במילים האלו...
יקירה, חשוב שלא תישארי עם זה לבד.. אם תרצי תוכלי אולי לנסות ולשתף בכך אדם קרוב שאת סומכת עליו, שיוכל לנסות ולהושיט יד.. אפשרות נוספת היא אולי לפנות למרכז לטיפול בהפרעות אכילה, מצרפת לך קישור שמרכז עמותות אליהן תוכלי לפנות אם תרצי https://www.iaed.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/.
בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך למקום בטוח ומכיל בו תוכלי לשתף קצת יותר, באופן אנונימי.. בשיחה בצא'ט עם אחד המתנדבים שלנו.. מצרפת לך קישור..
יקרה אני דואגת לך.. אל תישארי עם זה לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קוראת מבין מילותייך את חוסר האונים והמועקה שאת אולי מרגישה.. מתארת לעצמי כמה אולי ההתעסקות הזו מעייפת ומתישה.. כמה וודאי את מרגישה נשלטת על ידי האוכל והמשקל.. שאולי את מנסה לשלוט בו אך אולי לפעמים זה מרגיש שהמשקל הוא ששולט בך... חודר לחייך בעוד דרכים כמו במפגשים חברתיים.. מתארת לעצמי כמה ההתמודדות הבלתי פוסקת מעייפת..
מדברייך נראה אולי כי הדימוי העצמי שלך גורם לרגשות תסכול וחוסר נוחות.. אך מהשיתוף שלך עולה גם רצוי לשינוי.. לא לתת לזה להשתלט שוב.. כמה לא מובן מאליו שכתבת ושיתפת במילים האלו...
יקירה, חשוב שלא תישארי עם זה לבד.. אם תרצי תוכלי אולי לנסות ולשתף בכך אדם קרוב שאת סומכת עליו, שיוכל לנסות ולהושיט יד.. אפשרות נוספת היא אולי לפנות למרכז לטיפול בהפרעות אכילה, מצרפת לך קישור שמרכז עמותות אליהן תוכלי לפנות אם תרצי https://www.iaed.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/.
בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך למקום בטוח ומכיל בו תוכלי לשתף קצת יותר, באופן אנונימי.. בשיחה בצא'ט עם אחד המתנדבים שלנו.. מצרפת לך קישור..
יקרה אני דואגת לך.. אל תישארי עם זה לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
תודה, אבל אני כבר לא אחלים, מגיל מאוד צעיר אני זוכרת את עצמי מתעסקת במשקל ואיך תמיד הערצתי רזון,
אני כבר בת 16, 4 שנים אחרי אישפוז לא ממש במחלקה להפרעות אכילה כי הייתי צעירה מדי אבל כן אישפוז...
אף פעם לא יצא לי ממש להתעסק בפן הפסיכולוגי של האנורקסיה כי כמובן שגם יש לי חרדה חברתית מה שהקשה עליי לדבר עם הפסיכולוגית שהייתה לי ואף פעם לא באמת הגעתי למצב שאני מדברת על ההפרעה.
כרגע הפסקתי עם המעקב, אבל מבחינת אמא שלי הכל ממשיך כרגיל היא לא נותנת לי מרווח והאמת די בצדק זה ברור לי כמו שזה ברור לה שברגע שהיא תשחרר אני אדרדר, למרות שאני באמת מרגישה לא בנוח, הבגדים לא יושבים עליי טוב וכשאני לבד מול המראה אני מתחרפנת, ואם אני רק אוריד כמה קילוגרמים בודדים הכל יהיה בסדר. אבל החיים ממשיכים ואני צריכה לעמוד בקצב ככה שפחות יש לי זמן לעצור ולהיכנס למחשבות טובעניות ואינסופיות על הגוף שלי.
תודה, אבל אני כבר לא אחלים, מגיל מאוד צעיר אני זוכרת את עצמי מתעסקת במשקל ואיך תמיד הערצתי רזון,
אני כבר בת 16, 4 שנים אחרי אישפוז לא ממש במחלקה להפרעות אכילה כי הייתי צעירה מדי אבל כן אישפוז...
אף פעם לא יצא לי ממש להתעסק בפן הפסיכולוגי של האנורקסיה כי כמובן שגם יש לי חרדה חברתית מה שהקשה עליי לדבר עם הפסיכולוגית שהייתה לי ואף פעם לא באמת הגעתי למצב שאני מדברת על ההפרעה.
כרגע הפסקתי עם המעקב, אבל מבחינת אמא שלי הכל ממשיך כרגיל היא לא נותנת לי מרווח והאמת די בצדק זה ברור לי כמו שזה ברור לה שברגע שהיא תשחרר אני אדרדר, למרות שאני באמת מרגישה לא בנוח, הבגדים לא יושבים עליי טוב וכשאני לבד מול המראה אני מתחרפנת, ואם אני רק אוריד כמה קילוגרמים בודדים הכל יהיה בסדר. אבל החיים ממשיכים ואני צריכה לעמוד בקצב ככה שפחות יש לי זמן לעצור ולהיכנס למחשבות טובעניות ואינסופיות על הגוף שלי.
אנונימית
באותו הנושא: