שאלה פילוסופית שפשוט מטרידה אותי שנים

שואל השאלה:
מה הכוונה סוף כל הזמנים הביג קראנץ' התגלות האלוהים אי אפשר לדעת מה יהיה ואיך יהיה ובינתיים כולם כלואים במחשבות פיזיות מיותרות מלאות סבל וכלא שכולא אותך מהחופש.

שואל השאלה:
זמנך לא הגיע אז איך אתה יודע ואיך אנחנו ישות אחת עם כל אחד שונה מה פוצלנו ואיל זה מסתדר בדת בכלל אנחנו לא מקושרים וכן מקושרים

שואל השאלה:
מה? אבל איך אתה יודע? אי אפשר לדעת אנחנו לא יודעים מה יהיה בעת לא יודעים אם תהיה עת לא יודעים מה היא העת ולא יודעים מה יקרה בעת אז למה בעת

ירעים הוא משתף ואתם צוחקים עלייו

שואל השאלה:
אבל אתה שוכח הכל וחא רואה את זה וזה מוגבל והכל מוגבל ואתה לעולם לא תדע את זה.

כשקראתי את זה חשבתי שאני מהעתיד כתוב את זה. גם אותי זה מטריד. יש עוד הרבה דברים כאלה שמטרידים אותי

הסתבכתי

אני לא הבנתי שום דבר ממה שכתבת, מלבד הכלא של הגוף שאנחנו רואים מהגוף שלנו ולא מגוף אחר או חרא כזה.

תכתוב לאט, ברור, ובבקשה: תשתמש בתחביר. קשה להתייחס לזה ברצינות כשיש משפטים כמו "למה אנחנו לא יכולים לראות מהכל למה דווקא זה למה אנחנו לא יכולים לראות מהכל ולקבל את החשיבות של הכל"

שואל השאלה:
יש דברים שפשוט אני לא מצליח לרשום ברור, לא שאני לא רוצה, זה שאני לא יכול. ברמת העיקרון יש לי את ההממוצע הגבוה ביותר בעברית בשכבה.

נכון, זה המצב, מה בעצם מונע ממך לחיות איתו בשלום?

העניים הם איך שהגוף יכול לשדר למוח את מה שהן רואות אי אפשר להסתכל מחוץ לגוף שלנו העניים שלנו משמשות לראייה אין משהו קסום שיאפשר לנו לראות מזווית אחרת יש מדע וזה לא יכול פשוט להישבר

שואל השאלה:
הדאלה היא פילוסופית בלי תשובות מדעיות.

לא ממש הבנתי,
אתה יכול לכתוב את זה קצת ביותר קצר חח?

מה אתה מנסה להוכיח כאן? שאתה טוב בלשון?
חוץ מזה, אנחנו לא יודעים מה רמת השכבה שלך או המבחנים שהמורה שלך נותנת, יכול להיות שזה ברמה מאוד נמוכה.

תאט רגע ותסביר טוב יותר, אי אפשר להבין אותך ואתה נראה כמו שטיין העיר, שצועק דברים חסרי היגיון.

אתה מנסה לדבר על זה שכל אחד רואה את העולם מנקודת המבט שלו ומבחינתו הכל סובב סביבו?

ככה עובדת נקודת מבט, נקודת המבט שלך היא חלק ממך, אתה לא כלוא לתוכה, היא הדרך שלך לחוות את המציאות.

המציאות היא דבר שאנחנו לא יודעים איך נראה, יכול להיות שגם אין מציאות, אבל אנחנו יודעים שכל אחד מאיתנו תופס אותה, או משהו שדומה יותר לאשליה, בצורה שלו.

אם היית עובר לנקודת מבט של מישהו אחר, כלומר, היית צופה דרך הגוף שלו, לא היה הבדל: כי אתה (הרגש, המחשבות, החוויות ונקודת המבט הקודמת שלך) יעוותו גם אותה כך שתראה כמו הקודמת.

אלה לא שאלות קשות במיוחד כשמקבלים אותן כחלק ממי שאתה, או כשיודעים שהמציאות שנתפסת בעיניים שלך היא לא המציאות האמיתית, אלא רק עיוות שלה.

כמו שאמרתי לפני רגע למישהי אחרת: לא להכל יש סיבה, ולא תמיד צריך לרדוף אחרי התשובות, עדיף להנות מה-81 שנים בממוצע שיש לך על כדור הארץ

שואל השאלה:
מה...

אני יכול לדבר איתך בפרטי, אם אתה רוצה, אבל תצטרך להיות ברור

וטפ מה

שאלת שאלות מעניינות, אבל השאלה מה התשובה בדיוק תספק לנו?
עזוב את זה שאי אפשר לענות על זה, אבל אם היה אפשר - מה זה היה תורם לנו?

האמת שאני חושבת שדווקא כן יש לזה סיבה^
כלומר.. לא רק המחשבה מוגבלת, אלא גם היכולת שלך להתמודד איתה ולעשות משהו לגביה. תאר לעצמך שהיית מכיל בתוכך ומקדיש המון חשיבות לכל הבעיות בעולם וחווה את כל הדיכויים בחברה כשחור, כלהט"ב, כאישה או כגבר, כעובד סוציאלי, כיהודי במדינה אנטישמית, כאדם שמתחת לקו העוני או כמנהיג פוליטי עשיר ומלא בעצמו ועוד אינסוף התמודדויות ולא רק אינסוף התמודדויות, גם כל אחד ואחד מהם כחוויה אינדיבידואלית של כל איש ואישה שחוו אותם. אתה חושב שהיית מסוגל להתמודד עם זה? כלומר זה גם להכיל כמות בלתי נתפסת של כאב או אפילו לא רק כאב, כמות בלתי נתפסת של תחושות שונות וגם לדעת שאין לך שום יכולת פיזית לעזור לכולם ולהתמודד עם כל הדברים שהעולם מביא או אפילו רק עם שמינית מהם. אתה בטוח שהיית רוצה לקחת את זה על עצמך? העולם הרבה יותר גדול ממי ומה שאתה ותקרוס מאוד מהר אם תכיל את כולו. לכן בעיניי צריך מסננת שהיא נקודת המבט שלך ומגבילה את כמות המידע והחוויות שאתה יכול לחוות כדי שתוכל לתפקד. אני חושבת שזה מאוד הגיוני... אפילו אם הרבה פעמים זה גורם לאדישות כואבת לכל מיני מצוקות של אנשים ופלחים בחברה סביבנו.

תשלח לי רגע בפרטי

לעכל כל כך הרבה אומר להתמודד עם כל כך הרבה, זה אומר להשקיע את כמות המחשבה שאתה משקיע בדבר אחד שמפריע לך בעוד אינסוף דברים ולהשקיע את כמות האנרגיה שאתה משקיע לדבר אחד שמפריע לך בעוד אינסוף דברים. להיות יצורים שמסוגלים להכיל את כל זה משמע להיות יצורים שמסוגלים לעבד הרבה יותר מידע ממה שאנחנו יכולים היום וגם לחיות במשך הרבה יותר זמן משאנחנו חיים היום ובקיצור זה אומר להיות יצורים הרבה הרבה הרבה יותר מפותחים ממה שאנחנו עכשיו. למה אנחנו לא הרבה יותר מפותחים? שאלה טובה, נראה לי שאנחנו שואפים למקום הזה אבל אין מה לעשות, מדובר בלהיות חצי אל וזה מאוד מורכב להגיע לרמה הזו וזה לוקח זמן ונראה.. אולי נגיע לשם יום אחד. ואולי גם לא, כאילו זה קצת כמו לשאול למה המהירות שלנו מוגבלת ולמה אנחנו לא רצים מהר יותר, לא יודעת.. ככה נולדנו, כנראה שבמהלך האבולוציה המהירות שלנו לא הייתה מספיק הכרחית. אבל אם תסתכל עלינו בהשוואה לנניח פרפר או חתול תראה שאנחנו יחסית במצב טוב מבחינת היכולת של המוח שלנו להכיל מורכבויות בעולם. אז בואו נתעודד בזה!

^ אבל זה לא בהכרח אומר שאתה תהיה הכל בבט אחת.

אז מה זה כן אומר?

אני לא אומרת שזה כן אומר או לא אומר משהו, פשוט שיש כמה דרכים שזה יכול לקרות בהם. זה יכול להיות כמו שאת אמרת, אבל זה יכול להיות גם.. לא יודעת, אולי יהיה אפשר לבחור מי אנחנו רוצים להיות באותו הרגע. זה תאורטי חח זה יכול להיות כל דבר

איך זה שאתה בוחר מי אתה רוצה להיות מגדיל את נקודת המבט שלך על העולם?

כי אתה כן תוכל להיות בן אדם אחר ולחוות הכל בצורה שהוא חווה אבל זה לא יציף אותך וישגע אותך.

^ האמת שאם יופי וכל זה לא ישנה יותר לדעתי יהיה הרבה יותר טוב

הרף גם ככה גבוה.. אנחנו אמנם לא בוחרים איך אנחנו נולדים אבל ככל שעוברות השנים אנחנו מצליחים לשלוט במי אנחנו ואיך אנחנו נראים ברמות יותר ויותר גבוהות וכבר עכשיו רואים את ההשפעות של זה.. יש לזה חסרונות ויש לזה יתרונות ואני מניחה שגם ברמה שאתה מתאר יהיו לזה יתרונות ויהיו לזה חסרונות אבל לא נראה לי שלזה שואל השאלה התכוון.

גם אני חשבתי על זה... אבל אין מה לעשות זה לא משהו שאפשר לשלוט עליו. אל תטריד את עצמך בזה יותר מידי פשוט תחייה את החיים ותקבל אותם כמו שהם כי אחרת זה ישגע אותך חח.

חח מתה סימני פיסוק לא יזיקו לך בחיים
אנחנו בני אדם מוגבלים, אם נדע הכל ונבין הכל לא תהיה משמעות לקיום שלנו.

אני רושם את התשובה כך שתתאים גם לאתאיסטים וגם לדתיים למיניהם:

טכנית אנחנו מעיין סוג של "מכונה" או "יצור" או "ישות" איך שלא תקרא לזה

נוצרנו בתור חתיכה מהעולם וכמו שהטלפון שלך מוגבל לעשות ככה וככה דברים ככה גם אתה מוגבל לעשות ככה וככה דברים.

ככה הגוף שלנו והמוח שלנו והנשמה שבנו נוצרו, חתיכה אחת שהיא חלק מהשלם (מהיקום)

יש כמובן יוצאי דופן: תאומים סיאמיים שהם שתי ישיות בגוף אחד לדוגמה.

מההיבט הרוחני/דתי אפדר להגיד שאם נתרכז לרגע בהווה ונתבונן על הכל כמו שהוא שנבין שכולנו אותו אחד אותו חומר אותו אנרגיה וכן אפשר להגיע לתקשור עם כל דבר ביקום ברבדים שאינם מוחשיים (נתפסים על ידי החושים)

מההיבט האטאיסטי אפשר להגיד שכולנו עשויים כולנו מאותו דבר (אטומים) אבל לשאלתך, ישנה ברירה טבעית

מי יודע אם אי שם התפתחו יצורים שכן הגיעו לרמת תקשור מדוייקת אך הם לא שרדו, או שהם נוצרו על כוכב אחר ולא הכרנו אותם.

לגבי דעה שונה לכל אחד ונקודות מבט והתסתכלות שונות בשבילי זאת עדיין חידה, אבל זה באמת מדהים!

היקום ממש בנוי מכמות ענקיסתית של מידע פרספקטיבות ודעות שונות ומשונות שנוצרו על ידי יצורים שונים אבל עדיין הכל אחד.

שאלת שאלה מבולגת.. קיבלת תשובה מבולגנת

שואל השאלה:
האמת שקיבלתי תשובה מסודרת.

שמח מאוד לשמוע שואל השאלה!

מוזמן לפנות בפרטי לשאלות נוספות

אני מאמינה שפשוט ככה זה אני מניחה? לא להכל יש סיבה או תשובה, זה פשוט ככה. אתה פשוט אתה, והתודעה שלך

העולם הזה זה עולם שהוא מוגבל .
לא משנה מה הנשמה שלך כלואה בגוף
אחרי 120 שאתה נפטר הנשמה שלך עולה לשמיים ואז אתה זוכר הכול .
ואתה יודע הכול ואתה רואה הכול
זה פשוט עניין של זמן העולם הזה זה דמה זה לא באמת
העולם הבא זה הדיבור

סוק אתה הכי דריפי שראיתי באתר הזה