קרה לכם שהתרחקתם מהבן אדם ההכי חשוב לכם והרגשתם ריקנות כזאת כאילו שום דבר כבר לא שווה את החיים האלה יותר?

כן
מתחרטת על זה עד היום ;(

כן:(

הבני אדם הכי חשובים לך הם המשפחה שלך נתחיל מזה , אבל כן אני מבין איך את מרגישה ועברתי את זה גם , תחשבי שכל בנאדם שפגשת בחיים שלך הוא חלק מבניין שמרכיב אותך , וכשהוא הולך , רק החלק הספציפי הזה הולך איתו , והבניין (את) נשאר שלם .
ברור שכואב , אבל זה באמת עובר עם הזמן , מכירים אנשים חדשים וטובים יותר ואת רק תצאי חזקה מזה .
אם את צריכה לדבר אני פה .

כן, אבל חזרנו

כיתה ה/:

קודם כל לא אצל כל אחד האנשים הכי חשובים הם המשפחה שלו^ ^
יש לי חברים כל כך קרובים שאני אוהבת אותם יותק והייתי עושה בשבילם פי אלף מלמשפחה שלי.

ברור שיש חברים מאוד קרובים והייתי עושה בשבילם הכל , אבל משפחה זה משהו שנולדת אליו והוא מלווה אותך עד היום האחרון (חוץ ממקרים מיוחדים) , מישהו מהמשפחה שלך לא "ייפרד" ממך כי את מתנהגת ככה או ככה .

תתפלא לשמוע אבל יש המון משפחות שמתנהגות מזעזע והייתי מתביישת לקרוא לזה משפחה

סבבה , אם זה המקרה פה אז לוקח את ההתחלה של מה שאמרתי חזרה