10 תשובות
את יודעת להצביע על הגורמים שגורמים לך להרגיש ככה? מה בדיוק מכביד עלייך?
נכון שזו תקופה מבלבלת ולוקח זמן להתרגל, אבל צריך לנסות לנסח את זה ולשים את האצבע על הדברים הספציפיים. אני כבר משוחררת כמעט שנה ככה שיצא לי לחוות את כל סקאלת הרגשות בצבא, אם את רוצה לדבר על זה בפרטי את יותר ממוזמנת וננסה להבין בדיוק מה את מרגישה 3>
נכון שזו תקופה מבלבלת ולוקח זמן להתרגל, אבל צריך לנסות לנסח את זה ולשים את האצבע על הדברים הספציפיים. אני כבר משוחררת כמעט שנה ככה שיצא לי לחוות את כל סקאלת הרגשות בצבא, אם את רוצה לדבר על זה בפרטי את יותר ממוזמנת וננסה להבין בדיוק מה את מרגישה 3>
שואל השאלה:
האמת שאני כבר שנה בצבא, אז זה פחות העניין של הסתגלות
האמת שאני כבר שנה בצבא, אז זה פחות העניין של הסתגלות
עד עכשיו הכל היה בסדר ופתאום נכנסת לדיכאון? קרה אירוע ספציפי שגרם לזה?
שואל השאלה:
לא קרה משהו ספציפי.. לא ממש יכולה להגיד שהכל היה בסדר ופתאום בבום, זה פשוט בתקופות כזה.. קרה לי המון לפני הצבא ומאז שהתגייסתי קרה גם אבל לא ברמה כזאת. ועכשיו פשוט זה ממש חמור כבר וברמות שבחיים לא חוויתי
לא קרה משהו ספציפי.. לא ממש יכולה להגיד שהכל היה בסדר ופתאום בבום, זה פשוט בתקופות כזה.. קרה לי המון לפני הצבא ומאז שהתגייסתי קרה גם אבל לא ברמה כזאת. ועכשיו פשוט זה ממש חמור כבר וברמות שבחיים לא חוויתי
יכול להיות שהדחקת משהו הרבה זמן ועכשיו זה מתפרץ? אולי הקושי כבר גדול מידי?
ממליצה לך לפנות לקבן סתם כדי לדבר זה לא משפיע על כלום
ממליצה לך לפנות לקבן סתם כדי לדבר זה לא משפיע על כלום
שואל השאלה:
אני הולכת לקבן האמת
הוא גם המליץ לי שיפנה אותי לפסיכיאטר לקחת כדורים.. לא יודעת מה אני חושבת על זה
אני הולכת לקבן האמת
הוא גם המליץ לי שיפנה אותי לפסיכיאטר לקחת כדורים.. לא יודעת מה אני חושבת על זה
הכדורים האלה הם לא משהו שצריך לעשות הכל כדי להימנע מהם, את פשוט לא מבינה כמה זה יכול לעזור לך ולהקל על המועקה הזו שיש לך בלב. אם עדיין קשה לך לעשות את הצעד הזה את יכולה לבקש טיפול טבעי ולראות איך זה משפיע עלייך, אבל זה ממש לא בושה.
כמו שאנחנו רגילים מהשנייה הראשונה שאנחנו מגיחים לעולם ללכת לרופא כי הגוף שלנו זקוק לזה או אפילו רגילים ללכת סתם לביקורת שגרתית כל שנה- למה שלא נערוך בדיקות שגרתיות לנפש שלנו? אנחנו משתמשים בגוף שלנו כל יום, אבל משתמשים גם במוח ובנפש כל יום. צריך להבין שגם היא זקוקה לחיזוקים האלה, במיוחד עם כל מה שהולך היום בעולם. הגיוני שהנפש תגיע למצב של חרדה וקושי, במיוחד בתקופה הזו של הצבא שהכל משתנה וזה ה-גיל של להבין מי אני ומה אני ולא תמיד מבינים לבד מה טוב בשבילנו.
אז זה מעולה שפנית לקב"ן, זה הצעד הראשון, אבל זה לא נגמר שם וזה לגמרי בסדר. זו לא בושה לקבל עזרה וזו לא בושה גם להודות בזה, חוץ מזה שאת לא חייבת כלום לאף אחד ואת יכולה לשמור על זה דיסקרטי רק את עם עצמך.
בקיצור- זה לא צחוק, וזה יכול לגמרי להוריד לך אבן כבדה מהלב. תקחי את זה בחשבון, וכמו שרשמתי שוב- אם תרצי להמשיך לדבר על זה בפרטי את יותר ממוזמנת
כמו שאנחנו רגילים מהשנייה הראשונה שאנחנו מגיחים לעולם ללכת לרופא כי הגוף שלנו זקוק לזה או אפילו רגילים ללכת סתם לביקורת שגרתית כל שנה- למה שלא נערוך בדיקות שגרתיות לנפש שלנו? אנחנו משתמשים בגוף שלנו כל יום, אבל משתמשים גם במוח ובנפש כל יום. צריך להבין שגם היא זקוקה לחיזוקים האלה, במיוחד עם כל מה שהולך היום בעולם. הגיוני שהנפש תגיע למצב של חרדה וקושי, במיוחד בתקופה הזו של הצבא שהכל משתנה וזה ה-גיל של להבין מי אני ומה אני ולא תמיד מבינים לבד מה טוב בשבילנו.
אז זה מעולה שפנית לקב"ן, זה הצעד הראשון, אבל זה לא נגמר שם וזה לגמרי בסדר. זו לא בושה לקבל עזרה וזו לא בושה גם להודות בזה, חוץ מזה שאת לא חייבת כלום לאף אחד ואת יכולה לשמור על זה דיסקרטי רק את עם עצמך.
בקיצור- זה לא צחוק, וזה יכול לגמרי להוריד לך אבן כבדה מהלב. תקחי את זה בחשבון, וכמו שרשמתי שוב- אם תרצי להמשיך לדבר על זה בפרטי את יותר ממוזמנת
יקרה
אני שומע כמה המשא שאת נושאת כבר תקופה ארוכה כבד ומעיק עליך, נראה שאת מרגישה לבד במערכה הקשה של ההתמודדות עם תחושת האין אונים שמלווה אותך.
נשמע שקיים בך הרצון להתמודד ולהילחם, אך את מציינת שהפעם הרגשות שמציפים אותך חזקים וקשיים יותר, זאת לצד החרדות הקיימים ממילא.
למרות הקושי, מצאת את הכוחות לשתף בכאב שמלווה אותך.
יקרה חשוב מאוד לא להישאר לבד, אולי יש מישהו שאת יכולה לשתף שיוכל להיות שם בשבילך. שתוכלי לשתף במה שמעיק אליך
את כותבת שאת חיילת ולכן תוכלי לפנות לקב"ן על מנת לשתף אותו בתחושות ובמידה ואת לא מרגישה מספיק בטוחה אני רוצה להזמין אותך אלינו, לצאט של אתר סה"ר, שם תוכלי לדבר עם אחד המתנדבים שלנו שינסה לעזור ולהקשיב, בשיחה אחד על אחד, ואולי גם יצליח לעזור לך לפרוק מעט מהכאב והתחושות שאת מרגישה.
שלך
מתנדב סה"ר
אני שומע כמה המשא שאת נושאת כבר תקופה ארוכה כבד ומעיק עליך, נראה שאת מרגישה לבד במערכה הקשה של ההתמודדות עם תחושת האין אונים שמלווה אותך.
נשמע שקיים בך הרצון להתמודד ולהילחם, אך את מציינת שהפעם הרגשות שמציפים אותך חזקים וקשיים יותר, זאת לצד החרדות הקיימים ממילא.
למרות הקושי, מצאת את הכוחות לשתף בכאב שמלווה אותך.
יקרה חשוב מאוד לא להישאר לבד, אולי יש מישהו שאת יכולה לשתף שיוכל להיות שם בשבילך. שתוכלי לשתף במה שמעיק אליך
את כותבת שאת חיילת ולכן תוכלי לפנות לקב"ן על מנת לשתף אותו בתחושות ובמידה ואת לא מרגישה מספיק בטוחה אני רוצה להזמין אותך אלינו, לצאט של אתר סה"ר, שם תוכלי לדבר עם אחד המתנדבים שלנו שינסה לעזור ולהקשיב, בשיחה אחד על אחד, ואולי גם יצליח לעזור לך לפרוק מעט מהכאב והתחושות שאת מרגישה.
שלך
מתנדב סה"ר
אני אישית חושבת שצריך לפנות לכדורים רק כפתרון אחרון אבל זה שיקול שלך את יודעת מה מצבך
לי אישית מדיטציה מאוד עזר לצאת מהדיכאון אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל אם את עושה את זה כל יום תוך תקופה קצרה את תרגישי בשינוי לאט לאט
לי אישית מדיטציה מאוד עזר לצאת מהדיכאון אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל אם את עושה את זה כל יום תוך תקופה קצרה את תרגישי בשינוי לאט לאט
הצבא זו מסגרת מאוד קשה והרבה אנשים חווים קשיי הסתגלות, מה שאת מרגישה זה טבעי תני לזה קצת זמן.
אם את מרגישה קשיים ממש כבדים הייתי ממליצה לפנות לקב"ן
אם את מרגישה קשיים ממש כבדים הייתי ממליצה לפנות לקב"ן