אני ממש אוהבת לכתוב אז תגידו לי מה אתם חושביםם?

זה נקרא המסע אל הבית שלי.

אם יום אחד אמצא כזאת מכונה,
שתוכל לקחת אותי, לכל יום, ולכל שנה,
אקח אותה רחוק רחוק אל העתיד
ואראה בדיוק מה יקרה, ומה אגיד
כשאצא מהמכונה, אראה שדות ירוקים ובית קטן,
שבתוכו גרה משפחה, עם הורים מחייכים ותינוק שמנמן,
והיא תחזיק אותו בשתי ידיה ותשלח חיבוק גדול,
ותדע שבשבילו היא תעשה את הכל.
ואבא ישב איתו על הספה בסלון הפתוח לרווחה,
וילמד אותו על אהבה, כבוד והערכה.
והם ידעו שלעולם לא יוותרו עליו, וילחמו באש ובמים,
כמו שביקשתי פעם במשאלה כשכוכב נפל מהשמיים.
וכשייגדל ויהיה לנער, אשלח אותו אל הצבא להילחם,
ואתפלל לאלוקים שישמור לי עליו וירחם.
ואוהב אותו בכל ליבי, את הילד הקטן שלי,
ואשכח מהימים שרציתי שאבא ואמא ישלחו חיוך גם לי.
וכשאכנס בחזרה אל המכונה, ואחזור הביתה אל הכאב,
לא אהיה יותר עצובה, כי אדע, שהוא מחכה לי שם, קטן ושליו.