איך אף אחד לא שם לב? (פריקה, אתם יכולים לא להכנס)

איך לעזעזל אף אחד לא שם לב שאני בוכה כל לילה? שהיה לי התקף חרדה? שאין לי כוח לכלום?
איך אף אחד לא שם לב לזה שאני לא בסדר שאני צריכה גם לדבר על עצמי מידי פעם ולא רק להקשיב לבעיות של אחרים, אני שמחה לעזור והכל אבל אני גם צריכה אוזן קשבת לפעמים.
חרא לי, אני מיואשת, אין לי עם מי לדבר, אני מרגישה לבד.
אני הרגע הקשבתי למוזיקה אני עם עיניים דומעות אדומה ונראית כאילו בכיתי, אמא שלי נכנסת לחדר אני מנגבת את הפנים וממשיכה כרגיל והיא לא שמה לב. באמת אני עד כדי כך טובה בלהחביא רגשות? מילא בווצאפ אם היו שואלים אותי אם הכל בסדר אני יכולה להגיד שכן ולא ישימו לב, אבל פנים אל פנים?
אני כל הזמן מוודאת שכולם בסדר ואומרת שאני פה בשביל כולם ופעם אחת אף אחד לא שאל אותי.
זה לא שאני שואלת בשביל שישאלו אותי אני שואלת כדי באמת לעזור ושאף אחד לא יחווה את מה שאני חווה לבד.
לא משנה אני יוצאת סתומה שכתבתי את זה