17 תשובות
לשחק במחשב זה עוד עולם, אפשר למצוא ככה חברים. אפשר להיות מי שאתה רוצה ולשחק במחשב זה יכול להרגיע וללמד עוד דברים
מעביר את הזמן, הנאה, הכיף שאתה נכנס למשחק ומבין אותו, טרולים, צחוקים, כל דבר שקיים :) לומד דברים חדשים.. למדתי את רוב האנגלית שלי גם ממשחקים
שואל השאלה:
אני לא מבינה את זה
הראשונה בחמות? כולם כותבים משחקי מחשב
אף אחד לא אוהב משחקים אמיתיים?
אנונימית
שואל השאלה:
^ אז מה
לא נראה לי שמישהו בגילאים שיש פה (מינימום 12 ) עדיין משחק במשחקים אמיתיים
אנונימית
אני גם קורא ספרים, גם משחק במשחקי קופסה, וגם משחק במחשב.

משחקי קופסה בדרך־כלל מצריכים שני משתתפים. אם יש איתי מישהו אשמח לשחק איתו במשחקי קופסה במקום לשבת על הטלפון. זה מה שהייתי עושה כשהייתי מאושפז.

משחקי מחשב (אלו שאני משחק בהם) מצריכים המון ריכוז, מהירות, ערמומיות וסבלנות. זה כיף כי האתגר הוא מאוד קשה ומצד שני רואה איך עם הזמן אני נהיה ממש טוב בזה.
את שיחקת בכלל שאת מרשה לעצמך להתבטא ככה? זה כמו שאני אגיד מה אנשים מוצאים בתחביב כזה וכזה, זה סתם בזבוז זמן ולא מועיל בשום דבר.
את בכלל לא מכירה אנשים שעוסקים בתחביב הזה, אין לך מושג אם יש להם עוד תחביבים חוץ מלשחק במחשב ואת ישר שופטת וקובעת שאנשים שמשחקים במחשב הם לא קוראים ספרים או משחקים במשחקי קופסה.
רק לקרוא את השאלה הזאת טמטמה לי את השכל, תפסיקי להידחף ולהעיר על תחביב של אנשים שצורכים מזה הנאה ותופתעי, אפילו ידע.
אנונימית
שואל השאלה:
^בטח שאני מכירה אנשים שעוסקים בתחביב הזה
האחים שלי כאלה
אנונימית
אז תבואי אליהם בטענות, לא אל אנשים שאת לא מכירה.
אנונימית
זה כמו שתשאלי למה אנשים מעדיפים לראות סרט ולא סדרה..
בעולם של המשחקי מחשב לא צריך לדמיין יותר מידי וכל משחק הוא עולם בפני עצמו. אנשים מעדיפים במקום לדמיין עלילה מאחורי ספר או להתעניין במשחק קופסא לשחק במשחק מחשב טוב שהכל מוצג בו בצורה מופשטת ויפה.
יש כל כך הרבה ג'אנרים של משחקים משחקים משחקי יריות כמו cod ו gta וגם משחקים עם עלילות מורכבות יותר.
משחקי הרפתקאה למשל מזכירים חוויה של צפיה בסרט או סדרה רק שאת בתפקיד הדמות הראשית. את חווה בזמן המשחק דברים ונעה על סמך מה שקורה. היתי משחק פעם אבל סתם כמה דוגמאות מ tomb raider2012. הדמות הראשית נתקעת בתוך אי עם כמה אנשים בגלל שהספינת כרוז שלהם נהרסה. דמויות במהלך המשחק מתות, מנסות להגן עליך, להציל אותך ולהפך. בתוך דמות ראשית צריך גם לנסות למצוא אותם ולנסות לצוד ולשרוד וזה עלילה שבתאוריה יכלה להיות גם בסדרה למשל. יש משהו חוויתי בלעבור חוויה מסוימת בתוך משחק שבו עם גויסטיק או עכבר אפשר לבחור בדיוק איך להתמודד עם אותה סיטואציה. בסדרה או סרט את מוגבלת להסתכל רק לאיפה שהצלמה מסתכלת והדמות הראשית יכולה לתקוף רק בצורה שבא עורך בסדרה בחר. במשחק את יכולה לבחור להסתכל לאיפה שאת רוצה, להילחם בצורה שאת רוצה עם הנשק שאת רוצה ובחלק מהמקרים לבחור בחירות בעצמך, משהו שלא קיים בסדרות או סרטים. משחקים היום מגיעים לאיכות וגרפיקה גבוהה ולכן כבר מאוד כיף לשחק במשחקים.
יש גם כל כך הרבה ג'אנרים שהרבה יכולים להתחבר אליהם כמו אימה נגיד , יש חוויה שונה לגמרי בלבחור את הדרך שלך בתוך בית שאתה בורח ממנו ולהסתכל לאיפה שאתה רוצה מבצפיה בסרט אימה שבה המצלמה מצלמת מה שבא לה והדמות הראשית עושה מה שבראש שלה. יש גם ג'אנרים של קרבות בין דמויות כמו jump force לכאלה שרואים אנימה , storm לכאלה שרואים נארוטו וכדומה.. כל אחד מוצא ג'אנרים שמתאימים לו ובגלל האיכות של המשחקים וההשקעה שהושקעה בהם הוא גם נהנה מזה
אנונימי
ok bomer
אני משחק במחשב וגם קורא ספרי מוסר חסידות ותורה
נחשב בשבילך לא נחשב לא אכפת לי
אבל לשחק במחשב זה עולם שונה שאין להסביר פשוט כיף כיף
זה החיים, זה כמו שלך יש בטח איזה תחביב, גם ככה אצל אנשים אחרים ואצלי, אישית אני חצי מהיום על משחקים זה כייפי
כי זה כיף לי? זה כמו שאני אשאל למה את בטלפון למה את רואה טלוויזיה זה אותו הדבר
תיכנסי לזה תביני .
שואל השאלה:
^נכנסתי המון פעמים
עדיין לא מבינה
אני רק רואה איך כל מי שמשחק בזה הופך ליותר ויותר מטומטם
סורי אבל זאת האמת
אנונימית
למה את חושבת שזה מטמטם את השכל?
משחקי וידאו מאפשרים לך אפשרויות שאין במשחקי קופסה או ספרים, הם אחד המדיה האינטרקטיבים הפתוחים ביותר שמאפשרים לך מגוון רחב מאוד של אפשרויות.
יש משחקים שהם ממש כמו ספר אינטראקטיבי שבו את קוראת טקסט וכותבת למחשב מה את רוצה לעשות הלאה, אלה משחקי הרפתקאות הטקסט, ואחותה, ההרפתקה הגרפית (אני מדבר על p&c וtext patser , לא להתבלבל עם הרפתקאות-פעולה כמו זלדה) היא כמו לשחק בהצגה שבה את צריכה להרכיב את התסריט תוך כדי משחק.
יש משחקים שעובדים על רפלקסים, דייקנות וזמן תגובה שמפתחים את הקורדינציה.
יש משחקים של אסטרטגיה או חשיבה שדורשים ממך לחשוב ולתכנן.
יש משחקים על אלימות, יש משחקים על חברות וחמלה, יש משחקים שאורגים בתוכם סיפור, יש כאלה שבהם הסיפור הוא רק מסגרת וכאלה בלי סיפור בכלל.
יש מהירים ואיטיים, יש עם גרפיקה מרשימה ויש עם אמנות מפוקסלת ומשחקים שהם טקסט בלבד, יש משחקים בחדר אחד או כאלה שאין בהם ממש חלל בו הם מתרחשים ומשחקים של עולם פתוח, יש משחקים שמדברים על מגדר, גזע ודיכוי ויש משחקים נטולי פוליטיקה (או לפחות כמעט נטולי פוליטיקה) שמתרכזים בחוויה.
אף אחד לא אומר שיש משהו רע בלקרוא או לשחק משחקי קופסה, רוב החברים שלי גיימרים וכשאנחנו נפגשים אנחנו משחקים הרבה משחקי קלפים וקופסה ומדברים גם על ספרים שקראנו, אנחנו גם משחקים כמובן על קונסולה או מחשב אבל למה זה צריך להיות זה או זה?
אנונימי
כן, הלוואי שלא היו ממציאים את המחשב והטלפון, למה הטכנולוגיה מפתחת בכלל??? למה ספר אם אפשר להבין סיפור ע"פ ציורים במערות??? לייחל שמחשבים וטלפונים לא היו מומצאים זה כמו לייחל לעצירת התפתחות הרפואה, חקר החלל ועוד מיליון ואחד דברים שקידמו את האנושות לאורך השנים. ועכשיו לשאלה, מה "מטמטם" במשחקי מחשב? ע"פ מה את קובעת שמשחק קופסא פחות "מטמטם" ממשחק מחשב? ע"פ מה את קובעת שספר פחות "מטמטם" ממשחק מחשב? אם לא כיף לך אף אחד לא מכריח אותך לשחק, כמו שיש אנשים שלא קוראים ספרים, זו היא דעה סובייקטיבית. אני אגיד לך את האמת, משחקי המחשב לימדו אותי אנגלית (מערכת החינוך היא ערימת חרא), שימוש במחשב, איך לדבר עם אנשים, עבודת צוות, והביאו לי חוויות לא נשכחות.