האם בעצם המחשבות והרגשות שלנו הם סתם תגובות כימיות במוח ולמחשבות והרגשות שלנו אין חשיבות וערך לכלום?

שואל השאלה:
דיכאון זה בעצם שהגוף לא מייצר את הכמות הדרושה של דופמין. שוב, בעיה בתהליכים הכימיים... זה כמו לופ כזה שהכל בסוף מגיע לתגובות כימיות

זה קצת יותר מזה, אבל בערך כן, לובוטמיה הראתה שאם עושים דברים למוח אין יותר רגשות או יותר מדי מחשבות..

בסופו של דבר יש להם ערך וחשיבות מאוד גבוה. הם רק תגובות כימיות במוח שלנו אבל תחשוב שאם הרגשות לא טובים נכנסים לדיכאון והוכח שדיכאון משפיע פיזית על אנשים ועל ההתנהגות שלהם.

לגמרי מסכים עם מי שמעליי^.
זה שזה תגובות כימיות לא מוריד בכלל מהחשיבות של הקיום שלהן.

בערך.

כן זה ככל הנראה תגובות כימיות אבל איך זה הופך את הרגשות והמחשבות שלנו לחסרות חשיבות או ערך? לפי מה אתה קובע ערך של דברים?
תזכור שהרגשות והמחשבות האלה יצרו דברים כמו אומנות ומוזיקה וקולנוע וחברה שלמה ומערכות יחסים ותכלס כל מה שאתה חווה וקורא לו חיים ואפילו השאלה הזו שאנחנו מתעסקים בה- זה הכל מחשבות ורגשות. זה משנה בכלל אם זה נוצר בעקבות תגובות כימיות? זה הופך את מה שאתה מרגיש וחושב לפחות אמיתי?
ואם נניח זה לא היה תגובות כימיות.. מה היית מצפה שזה יהיה ואיזו מן משמעות נוספת וחשיבות היית מצפה שיהיו למחשבות והרגשות שלנו? מאיפה מגיע הכבוד הנוסף שציפית שיהיה להן והתפוגג לך כל כך בקלות כשהבנת שאולי אלה רק תגובות כימיות?