19 תשובות
תבכי, למה להחזיק?
ישאלו שאלות, ביג דיל, לפחות תקבלי את התמיכה והעזרה
ההורים שלך הם הדבר הכי קרוב אלייך, אל תסתירי מהם שרע לך
שואל השאלה:
אני לא רוצה שהם ידעו...
אנונימית
ללכת לפסיכולוג
ככה או ככה בסוף ידעו.
ההורים שלך מכירים אותך הם יצרו אותך ואת פה בזכותם
הם אמורים לתת לך תמיכה, והם האנשים הכי הכי קרובים אלייך
שואל השאלה:
^^אם אני אלך לפסיכולוג זה אומר שאני אצטרך לבקש מהם...
חוץ מזה אני לא חושבת שפסיכולוג יכול לעזור לי...
חוץ מזה פסיכולוגים הם שטינקרים גם אם אני אגיד לא להגיד הוא יגיד אז מה הטעם...
אנונימית
וואי חיימוש מבינה אותך וזה קשה לשמור בבטן.
אני גם זוכרת שהיתה לי תקופה קשה ושמרתי הכל ולא סיפרתי והייתי בוכה בחדר לבד (או מספרת לידיד שלי) ופעם לא היה לי למי לספר כי ניתקתי קשר עם הידיד וכבר לא יכולתי וסיפרתי לאמא שלי וגם לא ידעתי איך לספר לה.. בקיצור בכיתי לה והיא עודדה אותי
ואני אומרת אין לך ממה להתבייש כי אמא ואבא רוצים רק בטובתך...
הם ירצו שתרגישי טוב ולהיפך הם הכי ירצו לראות אותך מאושרת ושמחה
וכי מה את חושבת שההורים שלנו לא מבינים הרי גם הם היו ילדים, גם הם עברו אכזבות ואהבות ופרידות וקשיים יותר ממנו...

קיצור אם באלך בואי לפרטי תשתפי אותי תפרקי לי..תבכי לי תוך כדי❤
יש לך מישהו קרוב לדבר איתו על זהלפעמיים דיבור עושה טוב ושנה את דעתך
שואל השאלה:
^^^^ההורים שלי לא מכירים אותי...הם לא יודעים מה עבר עליי...
אנונימית
שואל השאלה:
^^יש לי את חברה שלי אבל אני לא רוצה להכניס אותה לזה...
אנונימית
האמת? הייתי באותו המצב עם אמא שלי
והכי עדיף שכן לספר להורים, אני בטוחה שהם ינסו לעזור
גם זה מה שאני חשבתי ולא סיפרתי להם שהיתה לי אהבה גדולה ושהתאכזבתי וגם זה לא נעים לספר כזה דבר...
כאילו לא היה לי את מי לשתף
זה באמת היתה תקופה קשה
אבל אני אומרת נכון את מרגישה נבוכה אבל אני מבטיחה לך שהם הכי ירצו בטובתך...
בכי מנקה את הלב
תשחררי את המועקות החוצה
מחר תקומי כמו חדשה
אז מה כל בנאדם חווה דיכאון לא כל דבר צריך לשייך לפסיכולוג.
כן צריך חום ואהבה ותמיכה וחיבוק
אבל ספציפית גם מה שעוזר זה המון שיחות נפש וחיזוק ועידוד ולאהוב את עצמך אפילו תשמעי הרצאות מחזקות באמונה באמת זה יעזור לך❤
ובאמת את יכולה לשתף בשביל זה אנחנו כאן ובשביל זה יש הורים...
לא רק לדאוג לאוכל ושתיה אלא גם לנפש ושנהיה שמחים.
שואל השאלה:
^^אני לא רוצה שהם ידעו...
הם לא יוכלו לעזור לי לא משנה כמה הם ירצו...
אני לא רוצה לספר על זה לאף אחד...


חוץ ממתי שאני אנונימית...
אנונימית
או באמת ספרי לחברה טובה
אני רוצה להגיד לך משהו מלב אל לב
משהו שאולי לא אומרים בבית הספר, כן.

בחיים יש עליות וירידות
בחיים יש משברים, חיים בנויים גם מפרידות ומאכזבות ושמחה וסיפוק ואושר ןבכי.
זה החיים !!

לכי לישון בתחושה שאת הולכת לעשות טוב לעתמך
ותחשבי עם עצמך מה עושה לך טוב
לדבר לשתף..
גם אל תשקעי יותר מידי בעצבות קומי שימי לך שירים שמחים תרקדי תגידי תודה אלוקים על הקושי תודה שקשה לי וואלה תודה כי הכל ממך...אתה נתת לי את הנסיון והקושי הזה ואתה הולך לעזור לי ואני לא מתייאשת כי יש לי אותך ואני יכולה לדבר איתך...
בתור אחת שאת כל הילדות שלה כמעט שמרה בבטן...
אני אומרת טוב לפרוק
וואלה עברתי פרידות עברתי דברים
אני רק מחכה לפרוק
לעומת פעם הייתי כל דבר מסתגרת וכותבת אולי על דף או אומרת לבת דודה שלי.
וואלה היום עברתי פרידה (לא היום כן) אבל לפני חצי שנה בערך...חצי מדינה יודעת.
אבל מה זה עשה לי טוב למי אכפת..
ואני אומרת סיפרתי להורים שלי אפילו דברים הזויים עלי דברים שהתביישתי בהם..לא ידעתי איך הם יגיבו...
אבל ניסיתי..לפחות תפרקי
היי מדהימה אחת
אני לא יודעת מה את עוברת אני לא יודעת איזה קשיים את חווה אבל תרימי את הראש
את חזקה ואת מסוגלת לעבור כל דבר אני רוצה שתדעי שאת ממש לא לבד אני כאן איתך ואני רוצה באמת לעזור לך ולהיות איתך כמה שאפשר שתעברי את התקופה הזאת בהכי טוב שיש תפני אליי לפרטי אני מחכה לך ואני פה איתך מחכה להודעה מימך ❤
אני ממליצה לך לבכות אבל בשקט ,
מתחת לכרית או משהו כזה או ללכת לשירותים ולפתוח את הברז ולבכות בזמן הזה , זה מה שאני עושה כל פעם שאני מרגישה רע (שזה קרה לפני 5 דקות)
אני מרגישה בדיוק כמוך...
הי, ראיתי את הפוסט שלך ואת התגובות. את מתארת תחושות לא פשוטות, טוב שאת משתפת ולא שומרת את הכול בפנים. מה קרה שגרם לך לרצות לבכות? למה את חושבת שאת בדיכאון?

אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי כאן בפרטי, במייל או באינסטגרם. כמו כן את מוזמנת לצ'ט של עמותת עלם בכתובת: http://www.yelem.org.il/

אנה
עלם דיגיטל, יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
המייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital
אנונימית יקרה
קורא את השאלה שלך יומיים אחרי שכתבת אותה ומקווה שזה עוד רלוונטי..
נשמע שאת עוברת תקופה קשה שבו את חשה בודדה בלי אף אחד לשתף אותו בקשיים שלך.. נראה שאת מחזיקה בבטן סוד גדול וכואב דבר שבוודאי מתיש אותך ואולי אפילו פוגע בך בבריאות.. מדבריך עולה שאת חשה שאין אף אחד שאת סומכת עליו שיוכל באמת לשמוע אותך, לדאוג לך ולקבל אותך כמו שאת דבר שמקשה עליך ומשאיר אותך מיוסרת ואומללה..
יקרה,אני דואג לך ולא רוצה שתשארי לבד בקושי שלך, אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, מזמין אותך לבוא אלינו, יש לנו צא'ט אנונימי שבו תוכלי לשוחח, לפרוק ולשתף את מה שיושב לכם על הלב, ואלי גם למצוא כוחות בכדי לעזור לעצמך..
מחכה לך,
שלך
מתנדב סה"ר