הרבה קורה לאחרונה. לא יודעת מה עובר עליי...

מצטערת שאת צריכה לעבור את זה ..
את תמיד מוזמנת לדבר איתי בפרטי (:

אנונימית יקרה,
אני קוראת את הדברים שאת כותבת ומבינה כמה הכאב והקושי הוא עצום.
אני שומעת בדברייך כמה את באפיסת כוחות, כמה אולי הייאוש מתגבר לנוכח החולי והמוות
זה וודאי נורא מציף ומחניק עומס החששות לאנשים ולכלב שיקרים וקרובים לך אני יכולה רק לתאר לעצמי כמה קשה להכיל את הכל, עד כמה המועקה היא כבדה מנשוא..
לפעמים, כאשר ההתמודדויות הן קשות, מכבידות ולא נותנות מנוח, זה אולי מרגיש כאילו אנחנו נשאבים לתוך תהום, מקום שאין בו טיפה של אור והכול נצבע בשחור... ואז אנחנו נכנסים למעין סערה פנימית שרק הולכת ומחריפה ונהיית חזקה יותר ויותר, ואנחנו כאילו תקועים בתוך הבוץ.
יקירה, תרשי לעצמך לבכות. פשוט תני לכרית לספוג את הדמעות. את לא צריכה לעשות כלום.
ובבקשה, אל תישארי לבד
אני מאמינה שכאשר תשתפי אחרים במה שאת מרגישה יוקל לך קצת
חברה קרובה, או אחד ההורים?
בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, ואני מזמינה אותך לצ'אט שלנו, מרחב בטוח ואנונימי שבו תוכלי קצת לפרוק את כל מה שאת מרגישה ולשתף בכל מה שאת עוברת מול אחד מאיתנו המתנדבים.
תוכלי למצוא אצלנו אוזן קשבת ומקום חם ומלא אמפתיה, אנו נקבל אותך כמו שאת ללא שיפוט וביקורת...
אנו נהיה שם עבורך, נקשיב ונתמוך ככל שאפשר, וננסה לחשוב יחד איך אפשר להסתכל קדימה.
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר