כתבתי קטע פריקה, אשמח אם תביעו את דעתכם ותגידו איפה אפשר לשפר

אז כן, שוב אותן המחשבות
רצות בראש כמו אויבות
לא יודעת כבר מה לעשות
אני בקרב עם עצמי על האהבה שלי
מי יקבל אותה הנשמה שלי או האויב שלי
כולם אומרים לי הכאב הוא רק זמני
אבל אני עוברת מאחד לאחר
"אחד בפה אחד בלב"
לא יודעת כבר מי נגדי ומי איתי
זה מרגיש שכל דקה של סבל על הילוך איטי
בורא עולם תשמור בפניי מאוהביי ומאויביי אשמר בעצמי
אבל אם אוהביי הם בעצם אויביי
מה אז לעשות?
כמה עוד אפשר לכתוב פריקות?
אני רוצה תוצאות.
כל ההבטחות כל המפתחות
הכל זרקתי הכל נזרק הכל זרקו עלי
יש נורה מעליי
להתרחק מכולם להשאיר את עצמי לבד
שהמחשבות יעלמו והחברים יאהבו שאנשים יאהבו
רק להיות נאהבת זה כל מה שהלב הדפוק שלי רוצה
זה כל מה שאני רוצה
שמישהו יגשים לי את החלום
כי נמאס ללכת לישון, לחלום. ולהתעורר אל הסיוט
אבל מבפנים יודעת שהכל יהיה בסדר
יש את אבא שבשמיים שתמיד עושה לי סדר
אז אשאיר את זה ביידיו ואלך לישון, בתקווה שאקום אל החלום