אני מכוערת. אני שמנה. אף אחד לא ירצה אותי.

את מהממת! כל אחת יפה בדרך שלה, את מהממת כמו שאת.

שואל השאלה:
אני פשוט מסתכלת על עצמי במראה ורוצה לבכות מרוב שאני מכוערת, ככה זה כל פעם..

שואל השאלה:
הם לא יאהבו את הדברים האלה..
אני בכלל מכוערת:(

שואל השאלה:
אני לא אוהבת את עצמי, זאת בעיה.
אני לא מצליחה לפתור את הבעיה הזאת, היא פשוט בלתי ניתנת לפיתרון.
אפילו אם תחמיאו לי אפילו אם אני אחמיא לעצמי אפילו אם אנסה לאהוב את עצמי אני עדיין לא יאהב את עצמי.

שואל השאלה:
במקום לחייך אני בוכה.

שואל השאלה:
את אפילו לא ראית אותי.. כשתראי אותי תחשבי שאני מכוערת.

שואל השאלה:
מה לעשות במצב כזה שאני מנסה לעשות הכל ואני עדיין לא אוהבת את עצמי?

שואל השאלה:
אני עדיין לא מסוגלת להאמין בעצמי.

שואל השאלה:
אני מקווה שזה יעזור לי.

קודם כל קבלה עצמית, גם אם עכשיו תרצי לשנות כל חלקיק בעצמך את חייבת לאהוב לפחות את הבסיס, שהוא את. אני לא מכירה אותך, אבל אני באמת מאמינה שיופי הוא דבר שכל אחד תופס אחרת. יש ככ הרבה אנשים בעולם הזה וכל אחד אוהב משהו אחר, אז תהיי בטוחה שאת תהיי הפאזל המשלים של מישהו.
ושנית, ואני יכולה להעיד על עצמי, אם יש משהו שמפריע לך תשני אותו. החיים קצרים מידיי בשביל לשבת ולהיות מתוסכלת ועוד בגלל מראה חיצוני שהוא ניתן לשינוי, אם את מספיק מאמינה שאת יכולה לשנות את מה שמפריע לך, אז למה לא?
הכי חשוב שאת תקומי בבוקר ותאהבי את מה שאת רואה, למי זה מזיז מה השאר חושבים.