בקשר לפיברומיאלגיה, אני עומדת לעשות שירות לאומי ואני ממש ממש ממש מפחדת

לעשות מדיטציות לשמוע שירים
ולזכור ששירות לאומי זה לא מסגרת קשה.
את צריכה לשתף גם את הרכזת בקשיים

שואל השאלה:
אבל איך מדיטציות ושירים אמורות להקל על הכאבים? ולא אמרתי ששירות לאומי זאת מסגרת קשה

שואל השאלה:
קיבלתי פטור בגלל זה כן, והאמת שאני מנסה לחשוב איך התחלתי את התהליך ואני באמת לא זוכרת. אני כן יכולה להגיד שזה לא היה קל, זה דבר שלא כל כך מכירים בו וזה לקח זמן ..

שואל השאלה:
נתנו לי משהו לחתום עליו שיעשן וועדה רפואית בלעדי שזה לקח נצח עד שהגיע המסמך הזה אבל בלי קשר הכל איטי, לא רק זה. בוועדה דנו על מסמכים רפואיים שאומרים שאובחנתי על ידי רופא מומחה מאוד מסוים אחרת לא היו עושים את זה בלעדי אז רצו שיאבחנו אותי שם רופא מטעם צהל ולא הייתי מוכנה כי ברור שהתשובה תהיה לא, מה הם מבינים בכלל בנושא הזה. רצו שאהיה נוכחת כי כל רופא יכול להגיד שיש לי פיברו. ואז אחרי הוועדה היו צריכים להחליט אם לעשות וועדה נוספת שבה אהיה נוכחת (למזלי לא וגם זה נפל על כל הקורונה). אם את רוצה תנסי, אני אומרת לך מראש שמוציאים את המיץ וגם לי אישית היו שלושה אנשים מקושרים שלחצו על צהל (ואפילו עם שלושתם זה לא עזר) בסוף אחרי מיליון מאמצים קיבלתי אבל זה לקח יותר מדי זמן יקר ועכשיו בגלל כל הזמן הזה ממש נדפקתי..

אתחיל בזה שאומר
-ההכרות שלי עם המחלה היא מקריאה באתר של כללית ככה שכל הידע המזערי שלי הוא משם...
-עשיתי שנתיים שירות לאומי סיימתי לפני שנה.
-הפטור שלי הוא דתי.
אני מתכוונת לדבר מהניסיון שלי והידע לגביי שירות לאומי מקווה שזה יעזור:)
-----
בשירות לאומי צריך לשרת 40 שעות בשבוע.
בדרך כלל השירות מתפרס על פני 5 ימים ככה שזה ויוצא 8 שעות בכל יום.
יש תקנים שלעיתים עובדים גם בשישי.
יש מגוון רחב של תפקידים מחינוך, עמותות, משרדים, קשישים, בעח, חקלאות, טיפול.
יש תקנים שהבת שירות יותר מובלת ויש תקנים שהיא בעמדה מוחלטת של ניהול.
בכל המקומות דורשים מהבת שירות להיות אחראית על מעשיה ולמלא את המחויבות שלה אך גודל המחויבויות וצורתה משתנה.
לא יצא לי להיתקל בכך באופן ישיר אך ידוע לי כי למי שיש בעיה רפואית יכול לקבל היתר לשרת פחות שעות בשבוע והדבר נחשב לו לשירות מלא.
אז ההמלצה שלי בגדול היא
-לבקש לעלות לוועדה רפואית שתאשר לך לעבוד פחות שעות.
-לחפש תקן רגוע המתאים ליכולות ולכישרונות שלך ולא יסחוט אותך לחלוטין.
לדוג אני מניחה שלא הייתי ממליצה לך לבחור בתקן חקלאי הדורש עבודה פיזית והיחשפות גבוהה לשמש.
- גם שאת בוחרת מקום שירות חשוב להיות כנים בעיניי. להדגיש את התכונות הטובות שלך אך גם את המגבלות שלך ולבדוק מראש האם המקום ערוך להכיל אותך.
- לנסות לדמיין אותך בסיטואציה האם את חושבת שאת יכולה לעמוד בכך?
------
אצטרף להמלצה על מדיטציה אך מכיוון אחר.
כשאנחנו באים לשירות לאומי אנחנו באות לתרום. לתרום באמת. לתת את מרצינו, את כוחנו ואת כישרונותינו לחברה.
אנחנו שקועות כל כולנו בתוך התקן הזה מתוך מחויבות , רצון ואמונה גדולה.
בשביל להשקות צריך שיהיה מעיין.
אם אני רוצה לתת לאדם אחר אני צריכה להיות מלאה.
אם אני מרוקנת הנתינה שלי תהיה קטנה וחלשה אם בכלל.
לעומת זאת אם אני אהיה מלאה הנתינה שלי תהיה מטורפת.
מה שאני באה לומר זה שצריך לתרום ולתת ולהתאבד על הדבר אך לא צריך למות. צריך להפיח גם בעצמנו חיים כל הזמן. צריך למלא גם את עצמנו ולינוק מאפשהו.
-בחרי בתקן שאת מאמינה בו ותתמידי בכל רגע לראות את התרומה והמשמעות שלך.
גם תקן מזכירותי בקופח הוא חשוב ונצרך.
-הכניסי דברים לשגרה שלך שיעזרו לך להתמלא ולהירגע.
מדיטציה היא מעולה להשבת איזון, לרגיעה ולקבל כוחות לכן היא מומלצת.
זה יכול להיות לחילופין שינה ארוכה\קרם מפנק\שיעור\קריאה.
אל תהרגי את עצמך בשביל התקן. תני את המקסימום שלך מתוך הישארות בחיים.

לגביי המלצה לכדורים או טיפול כלשהי את יכולה לפנות לרופא שלך ולהתייעץ איתו או לבדוק מה יש לרפואה הטבעית\ האלטרנטיבית לומר.
אומנם קטונתי אך לקראת סוף המאמר יש שם המלצות לכדורים, הכוונה איך לחיות חיים שווים עם המחלה וכן קבוצת תמוכה.
למרות שאת בטח יודעת את רוב מה שכתוב שלם ממליצה לך לקרוא איך לומדים לחיות עם זה.

את תותחית!! בהצלחה!
רפואה שלמה