7 תשובות
יש כאלה שאומרים שזה ילדותי ויש גם כאלה שפשוט לא נוח להם עם השפה ושזה מוזר.. אני ממש אוהבת אנימה :)
אני אישית אוהבת אבל זה עניין של טעם יש אנשים שיעדיפו לראות שחקנים ולא מצוייר יש אנשים שלא נוח להם עם השפה ויש אנשים שאומרים שזה ילדותי
שואל השאלה:
אני מבינה אבל יש אנשים שממש שונאים את זה והופכים את זה לבריונות נגד כל מי שאוהב את זה
אני מבינה אבל יש אנשים שממש שונאים את זה והופכים את זה לבריונות נגד כל מי שאוהב את זה
זה כבר אנשים שאין להם מה לעשות אז זה מה שהם עושים
כן אני גם לא מבינה, וגם אלו ששונאים קוספליירים עוד יותר נוראיים
יש הרבה שלא אוהבים את האנימציה או את ההגזמה שיש בה ( כל הפאנסרביסים)
מה הבעיה בלא לאהוב קוספליירים?
מדובר באנשים(לצערי הרב זה לא רק ילדים) שחיים רק שישה ימים בשנה כשיש כנס אנימה, מציפים אותו, מסריחים אותו בצחנת זיעה שאפילו בעשרים שעורי ספורט משולבים לא תמצא, מתנפלים עליך בחבוקים מטרידים ודביקים משום מקום במקרה טוב(במקרה הרע זה להצמד ליד שלך ולאחוז בה ולהמרח עליה כאילו אתם זוג דביק במיוחד, ללטף את התחת משום ולצעוק "ווי!!"[לצערי, אני מדבר מנסיון]) ובמקום לעשות משהו עם החיים שלהם טוענים שהם "מגשימים" את עצמם בכך שהם מתחפשים לילדות אנימה המיצגות בדיוק ההפך מההזיות שמתחפשות אליהן. בין כנס לכנס(שאורכו 3 ימים. להיות יום אחד זה הרבה יותר מדי בהתחשב בעובדה שאין באמת מה לעשות שם. אז 3?!) יש תקופה של כחצי שנה במהלכה הם לא עושים כלום חוץ מלהיות בדכאון, להגיד "אנחנו כשלונות ואנחנו אוהבים את זה"(מדהים כמה שזה עצוב...) ולהכין את ה"קוספליי". אני מת לדעת איך בחצי שנה כל מה שהם מספיקים מסתכם בהזמנת קוספליי מהאינטרנט/בהכנת תחפושת בשנקל מקרטונים משומשים, מבגדים בלויים וישנים ומניר צלופן. הם משקיעים כל כך הרבה זמן ומיחסים לקוספליי חשיבות כה רבה, ובסוף עוד טועים בפרטים של התחפושת(צבע/אורך הלבוש, פאה לא נכונה[כיאה לכשלון העושה מסע קניות בסנטר במחיר מופקע/מזמין מהאינטרנט מבלי לחשוב באיכות ירודה] או אקססורי לא מתאים ושיך). הם חסרי מודעות עצמית ומטביעים את עצמם באשליות בעלות מנטליות שבת הדודה שלי בת ה3 תצחק ממנה בלי סוף. כשאומרים להם שאי אפשר לצפות שילד שמנמוך, שחום עור ועם זקן, יעשה קוספליי טוב לדמות גבוהה, רזה וחלקה, מקבלים בתגובה "אתה מפגר" מילד שלא מצליח אפילו להבין את חוקי הנגזרת של פונקצית פולינום. משום מה לקוספלייריות יש קטע לעשות קרוספליי- קוספליי של דמויות זכריות מהן הן חוטפות אורגזמה(כי לא מספיק שהן בכלל מתחרמנות מהדמות, הן חיבות להחמיר את המצב שהיה נראה שלא נתן להחמרה אפילו יותר). על הבנים שעושים קרוספליי אני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר.
האנשים האלה חושבים שזה לגיטימי ואף מגניב ומצחיק לבוא לחרדי ולומר לו "אני טרנסג'נדר ועשיתי בר מצוה אחרי הנתוח".
הם כל הזמן מתעקשים לדבר ולכתוב באנגלית אפילו שהיא רווית שגיאות, בוכים כשנאבד להם הרב קו(מדובר בבחורה ליטרלי בת 25) ובכללי מגיעים למצב שהחברים היחידים שלהם הם כשלונות קרוספליי מדכאון ואבדנות. ידוע שהאדם לא חושב ולא פועל ברציונליות במצבים כאלה. אדם צלול ובריא בנפשו לעולם לא יכנס לעולם ההזוי הזה שמשתלט לצערי על תחום האנימה בארץ.
וזה רק קצה הקרחון...
מה הבעיה בלא לאהוב אנשים שהורסים לי דמויות שאני אוהב עם קוספליי כושל, תינוקיים שמזיזים את החברה לאחור, לא מסוגלים לקבל טפת בקורת ועושים רושם נורא על תחום שלם רק בגלל הרצון הצומיסטי שלהם לבלוט? מה הבעיה בלא לאהוב אנשים מנותקים מהמציאות חסרי מודעות עצמית?
לשאלה, הרבה אנשים שונאים אנימה בגלל שהתרבות האמריקאית מטמיעה שמצויר זה לילדים/ילדותי, הם ראו אנימות קודומו בילדותם והם חוששים לנסות אנימה בגלל הרושם שילדי הקרוספליי, הפאנדומים הקרינג'יים(הפלא ופלא- לרב מדובר באותו הדבר) ומאנשים בעלי אובססיה קשה ליפן שמצטערים שהם לא נולדו יפניים ומוכרחים לדחוף מלה(שגויה) ביפנית לכל מקום, עושים.
אם את רוצה שהרושם ישתפר אז תראי לאנשים כאלה שאפשר אחרת, שאפשר לראות אנימה רק מתוך מקום של רצון לראות סדרה טובה, מבלי להפוך ליצור קרינג'י והזוי
מדובר באנשים(לצערי הרב זה לא רק ילדים) שחיים רק שישה ימים בשנה כשיש כנס אנימה, מציפים אותו, מסריחים אותו בצחנת זיעה שאפילו בעשרים שעורי ספורט משולבים לא תמצא, מתנפלים עליך בחבוקים מטרידים ודביקים משום מקום במקרה טוב(במקרה הרע זה להצמד ליד שלך ולאחוז בה ולהמרח עליה כאילו אתם זוג דביק במיוחד, ללטף את התחת משום ולצעוק "ווי!!"[לצערי, אני מדבר מנסיון]) ובמקום לעשות משהו עם החיים שלהם טוענים שהם "מגשימים" את עצמם בכך שהם מתחפשים לילדות אנימה המיצגות בדיוק ההפך מההזיות שמתחפשות אליהן. בין כנס לכנס(שאורכו 3 ימים. להיות יום אחד זה הרבה יותר מדי בהתחשב בעובדה שאין באמת מה לעשות שם. אז 3?!) יש תקופה של כחצי שנה במהלכה הם לא עושים כלום חוץ מלהיות בדכאון, להגיד "אנחנו כשלונות ואנחנו אוהבים את זה"(מדהים כמה שזה עצוב...) ולהכין את ה"קוספליי". אני מת לדעת איך בחצי שנה כל מה שהם מספיקים מסתכם בהזמנת קוספליי מהאינטרנט/בהכנת תחפושת בשנקל מקרטונים משומשים, מבגדים בלויים וישנים ומניר צלופן. הם משקיעים כל כך הרבה זמן ומיחסים לקוספליי חשיבות כה רבה, ובסוף עוד טועים בפרטים של התחפושת(צבע/אורך הלבוש, פאה לא נכונה[כיאה לכשלון העושה מסע קניות בסנטר במחיר מופקע/מזמין מהאינטרנט מבלי לחשוב באיכות ירודה] או אקססורי לא מתאים ושיך). הם חסרי מודעות עצמית ומטביעים את עצמם באשליות בעלות מנטליות שבת הדודה שלי בת ה3 תצחק ממנה בלי סוף. כשאומרים להם שאי אפשר לצפות שילד שמנמוך, שחום עור ועם זקן, יעשה קוספליי טוב לדמות גבוהה, רזה וחלקה, מקבלים בתגובה "אתה מפגר" מילד שלא מצליח אפילו להבין את חוקי הנגזרת של פונקצית פולינום. משום מה לקוספלייריות יש קטע לעשות קרוספליי- קוספליי של דמויות זכריות מהן הן חוטפות אורגזמה(כי לא מספיק שהן בכלל מתחרמנות מהדמות, הן חיבות להחמיר את המצב שהיה נראה שלא נתן להחמרה אפילו יותר). על הבנים שעושים קרוספליי אני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר.
האנשים האלה חושבים שזה לגיטימי ואף מגניב ומצחיק לבוא לחרדי ולומר לו "אני טרנסג'נדר ועשיתי בר מצוה אחרי הנתוח".
הם כל הזמן מתעקשים לדבר ולכתוב באנגלית אפילו שהיא רווית שגיאות, בוכים כשנאבד להם הרב קו(מדובר בבחורה ליטרלי בת 25) ובכללי מגיעים למצב שהחברים היחידים שלהם הם כשלונות קרוספליי מדכאון ואבדנות. ידוע שהאדם לא חושב ולא פועל ברציונליות במצבים כאלה. אדם צלול ובריא בנפשו לעולם לא יכנס לעולם ההזוי הזה שמשתלט לצערי על תחום האנימה בארץ.
וזה רק קצה הקרחון...
מה הבעיה בלא לאהוב אנשים שהורסים לי דמויות שאני אוהב עם קוספליי כושל, תינוקיים שמזיזים את החברה לאחור, לא מסוגלים לקבל טפת בקורת ועושים רושם נורא על תחום שלם רק בגלל הרצון הצומיסטי שלהם לבלוט? מה הבעיה בלא לאהוב אנשים מנותקים מהמציאות חסרי מודעות עצמית?
לשאלה, הרבה אנשים שונאים אנימה בגלל שהתרבות האמריקאית מטמיעה שמצויר זה לילדים/ילדותי, הם ראו אנימות קודומו בילדותם והם חוששים לנסות אנימה בגלל הרושם שילדי הקרוספליי, הפאנדומים הקרינג'יים(הפלא ופלא- לרב מדובר באותו הדבר) ומאנשים בעלי אובססיה קשה ליפן שמצטערים שהם לא נולדו יפניים ומוכרחים לדחוף מלה(שגויה) ביפנית לכל מקום, עושים.
אם את רוצה שהרושם ישתפר אז תראי לאנשים כאלה שאפשר אחרת, שאפשר לראות אנימה רק מתוך מקום של רצון לראות סדרה טובה, מבלי להפוך ליצור קרינג'י והזוי