עוד עשרה חודשים אני אצטרך להתגייס ועוד מעט יש יום המאה, אני ממש לא מסוגלת לדברים האלו כי יש לי חרדה חברתית(בבקשה כנסו)

גם לי יש קצת חרדה חברתית, אצלי זה פחות חמור אבל כי למדתי להתגבר על זה עם השנים. פעם זה היה ברמה הרבה יותר קיצונית, לא יכולתי לדבר עם זרים, לא יכולתי להזמין אוכל בחנויות לא הייתי מתקשרת לאף אחד שלא מכירה, בקושי גם לאלו שכן מכירה, מפחדת לדבר עם מורים, משתתקת בהרבה מצבים חברתיים.

עם השנים עבדתי על זה, הכרחתי את עצמי לצאת מאזור הנוחות, אפילו הלכתי לחוג למשחק כי רציתי להתגבר על הפחד במה הענקי שהיה לי, כמה שיעורים ראשונים לא הייתי מוכנה לעשות כלום ולאט לאט היה לי טיפה יותר ביטחון. פרשתי אבל אחרי שנה של זה כי הבנתי שאני שונאת חוגים בכללי ולא באמת הייתה לי תשוקה לזה, רק רציתי להשיג ביטחון והרגשתי שהשגתי מספיק. ממש ממליצה לך כי זה עזר לי.

לעניין- אני עדיין שונאת לדבר עם זרים וזה קשה לי ומפחיד אותי אבל אני מנסה להתעלם מהפחד ולעשות את זה בכל מקרה. בראש שלי סוג של fake it till you make it, לא יכולה להגיד לך כמה אני שונאת להתקשר לאנשים במיוחד זרים, לפני הגיוס הייתי יחסית פסיבית מבחינת קבלת תפקיד כי לא רציתי להתקשר למיטב ואני לא ממש טובה בלעמוד על שלי והכל אז פשוט מה שנתנו לי זרמתי, גם בהתחלה עוד הייתי מתקשרת לשאול מתי הצו הראשון שלי ומתי יום המאה כי הרגיש לי נצח ופעם אחת כששאלתי על מיון מישהי שם הייתה ממש מגעילה אליי ומאז לא רציתי להתקשר אליהם יותר לא משנה מה הסיבה. בסוף אבל יצא שהתקבלתי למיון הראשון שקיבלתי וזה תפקיד טוב.

אני לא הכי מאושרת שם וכן מחכה שיגמר כי מרגישה שתוקע אותי בחיים, אבל הולך בסך הכל ממש בסדר והגעתי למקום ממש ממש טוב ותפקיד שהכי התאים לי והתפקיד קצת הוציא אותי מאזור הנוחות אבל במידה טובה, עזר לי קצת להפתח לאנשים ולהתגבר על הרבה מהפחדים החברתיים אבל לא הכריח אותי יותר מידי לצאת מאזור הנוחות. איפה שאני בצבא זה אווירה של הייטק ועבודה, לא של צבא בכלל אז שתדעי שלא כל הצבא כזה מפחיד וקשה(אגב לא יכולה לפרט בכלל על התפקיד אז אל תשאלי).

לגבי יום המאה- זה היה בשלב באמת מאוחר יותר בחיים שלי, ברור שחששתי מזה אבל פשוט אמרתי לעצמי להזכר בחוג למשחק שהייתי בו ולהתייחס לכל היום הזה בהצגה אחת גדולה. לתת את כל כולי, גם מה שאין לי, כלומר אם אין ביטחון פשוט לזייף אותו כמה שאפשר. זה קשה, כן אבל לפעמים חייבים להתגבר על עצמנו. אני ממש שונאת לדבר מול קהל אבל סהכ תחשבי שכולן איתך באותה סירה וכולן לחוצות. פשוט התעלמתי מאחרים וניסיתי להציג עם כמה שיותר ביטחון מזויף, תנסי גם להתחבר לבנות שאיתך לפני אני התחברתי אליהן לפני למרות שהכרתי חלק מהן מבית הספר והן פרחות כאלה שלא אהבתי, הכרחתי את עצמי לבוא בגישה הכי חיובית שיש.

בסוף אני באמת מרוצה ממש שהצלחתי להוציא ביום המאה. אין לי כישורי מנהיגות ממש אז בפיקוד ושדה יצא לי 3 אבל כל השאר היו לי 4 ו5, הפתעתי אפילו את עצמי עם זה שהצלחתי לדבר די בביטחון בהרצאות, התאמנתי על זה הרבה בבית, על הנושא ומה אעשה וזה עזר לי עם הלחץ. ההרצאה עם נושא שהם נותנים קצת חרטטתי וקראתי מהדף פה ושם, והתחנה שמציגים לך סיפור כזה כמו שירות לקוחות התאמנתי בבית על מקרים ומה אגיד, והיה ממש קשה לא לצחוק אבל שוב, ניסיתי להזכר בחוג תיאטרון ולקחת את זה כמו משחק בהצגה, בשלב מסוים אשכרה הרגשתי את עצמי נכנסת לדמות של מוכרת/ באחד מהמקרים שנתנו לי דמיינתי שאני המורה שלי ואמרתי משפטים שהיא תמיד הייתה אומרת(זה היה שאני מורה בטיול שנתי וילדה רוצה לחזור הביתה כי רבה עם חברה).

קיצר, תחשבי מה שאת רוצה ואל תתני לפחדים שלך לעכב אותך. הצבא באמת שלא כזה מפחיד בכלל ואם כבר נראה לי זה יעשה לך טוב, אני יודעת שלי זה לגמרי עשה טוב, ואת לגמרי יכולה להגיע למקום עדין יחסית כמו שאני הגעתי, ככה שזה צבא אבל לא הארד קור צבא. בטירונות אצלי לא היו צעקות מהמפקדות, לא היו דברים פיזיים, זה יותר הזכיר טיול שנתי עם הכיתה והמפקדות ממש הזכירו לי מורות בבית הספר, אפילו פחות קשוחות מחלק מהמורות.

שואל השאלה:
תודה רבה רבה מעריכה בטירוף❤❤