10 תשובות
כן, המון מודעות עצמית.
שואל השאלה:
אתה רשמת את זה ברצינות או בצחוק?
אתה רשמת את זה ברצינות או בצחוק?
אנונימית
אממ כן
שמחתי לעזור,
סולמה זאהיר :)
שמחתי לעזור,
סולמה זאהיר :)
מה את מגדירה כבסדר? את רוצה זוגיות בעתיד? או שלא?
אם את חושבת שאת לא ראויה לזוגיות ושאנשים לא יכולים לאהוב אותך את לא תמצאי זוגיות עד שלא תשני את קו המחשבה הזה. אז השאלה היותר נכונה האם את רוצה למצוא זוגיות מתישהו בחייך או לא. כי אם לא, אז זה לא אמור להטריד אותך.
אם את חושבת שאת לא ראויה לזוגיות ושאנשים לא יכולים לאהוב אותך את לא תמצאי זוגיות עד שלא תשני את קו המחשבה הזה. אז השאלה היותר נכונה האם את רוצה למצוא זוגיות מתישהו בחייך או לא. כי אם לא, אז זה לא אמור להטריד אותך.
אני לא יודע, אם בגדת 10 פעמים אז כן. אם זה מגיע ממשהו כמו חוסר ביטחון לגבי המראה החיצוני שלך אז לא, במקרה כזה הייתי אומר לך לפעול בשביל לשפר את המראה שלך ולא לבכות ולהגיד שאת לא ראויה, תשני את הגישה שלך
^
"אתה רשמת את זה ברצינות או בצחוק?"
ברצינות, יש אנשים שלא מסוגלים לדוגמה לאהוב מישהו אחד ובוגדים, אוכל דבר רע אחר, והם פשוט יודעים שהם יעשו את זה ולא רוצים להכנס לזוגיות כי יודעים שיפגעו בבן אדם.
"אתה רשמת את זה ברצינות או בצחוק?"
ברצינות, יש אנשים שלא מסוגלים לדוגמה לאהוב מישהו אחד ובוגדים, אוכל דבר רע אחר, והם פשוט יודעים שהם יעשו את זה ולא רוצים להכנס לזוגיות כי יודעים שיפגעו בבן אדם.
שואל השאלה:
אני רוצה אבל אני לא מרגישה ראויה
אני רוצה אבל אני לא מרגישה ראויה
אנונימית
תלוי אז באיזה מובן.
לא, זה לא בסדר למעשה זה קצת עצוב
כולם ראויים לאהבה
אולי את חושבת בצורה כזאת בגלל מחשבות/אמונות שאת כנראה לא מודעת אליהן או דימוי עצמי נמוך שגורם לך לחשוב שאת לא ראויה לאהבה, אני לא מכירה אותך אבל באופן כללי אגיד שהמחשבות האלה בדר"כ נוצרות מחוויות שלנו בעולם, תפיסה מסוימת לגבי עצמנו שאיתה אנחנו מתנהלים ולרוב אנחנו בכלל לא מודעים אליה אבל היא מכתיבה את ההתנהגות שלנו ביחסים עם אדם אחד.
כמו שאמרתי אנחנו לא מודעים לכך באופן ישיר אבל אנחנו משקיעים במחשבות האלו כדי לשמור אותן וזה קורה ע"י סיפורים ותירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו ולסובבים אותנו
כמו לציין כמה טוב לבד
"נוח לי בלבד שלי", "היו לי קשרים לא מוצלחים אז למה לטרוח בכלל?", "יש לי אופי קשה מדי" וכו' וכו'.
קל לנו להאמין בתירוצים האלה כי יש להם הצדקה במציאות בין אם זה בחוויה אישית שלנו או בחוויה של הסובבים אותנו אבל יחד עם זאת לא משנה כמה אנחנו חושבים שהאופי שלנו בלתי נסבל יש אנשים שישמחו לקבל אותנו כמו שאנחנו
אבל מכל זה אנחנו עדיין מתעלמים כי אם נראה גם את הצד השני והיפה יותר של המציאות נצטרך להודות בזה שיש אחריות כלשהי כלפי עצמי בזה שאני לבד וזאת לא אשמת העולם אלא אשמתי
ובנוסף אצטרך לבחון את עצמי בכנות ולנסות להבין מדוע אני עדיין לבד וזה עלול להוביל אותי להכרה בזה שעמוק בפנים אני מרגישה שאני לא ראויה לאהבה.
כל האנרגיה שלנו ביחסים מושקעת בלפצות ובלהסתיר את מה שאנחנו באמת מרגישים, את הכאב, את הפחד מדחייה, את החוסר ביטחון, את האכזבה..כי מתישהו זה כנראה יקרה או כבר קרה וזה הפך לטראומה אבל אי אפשר להמשיך לחיות בפחד כי זה לא חיים, למעשה זאת המנעות מהחיים עצמם, פשוט להישאר באזור הנוחות, המקום בו אנחנו רגילים להיות, בו אנחנו מרגישים מוגנים ובטוחים כשהלבד הופך להיות אזור נוח אנחנו פשוט מוותרים על ניסיון ליצור קשרים, אנחנו מפסיקים לנסות ומוותרים על אופציה לחיים בזוגיות מאושרת וההישארות באזור הנוחות ממשיכה לקיים באופן לא מודע את האמונה שאנחנו לא ראויים לאהבה.
כל המחשבות/אמונות הללו מכתיבים את האופן בו אנחנו מתנהגים ביחסים(זוגיות או יחסים בכלל)ונוצר דפוס התנהגות מסוים שבו אנחנו מנסים לשמור על אזור הנוחות כמה שיותר
פסילה של בן זוג פוטנציאלי כדי למנוע דחייה, לנהוג בצורה שתרחיק ממני אנשים וכו' וכל זה נעשה בשביל לחזור להיות לבד (למרות שעמוק בפנים יש רצון לאהבה) וככה אני אמשיך להוכיח לעצמי שאני לא ראויה לאהבה.
באופן לא מודע אנחנו גם כנראה נימשך לבני זוג שימשיכו לגרום לנו ולהצדיק את המחשבות השליליות שלנו כלפי עצמנו לדוג' אם יש לך חרדת נטישה ואת מאמינה שאת לא ראויה לכך שלא מגיע לך שיישארו איתך לאורך זמן את תבחרי בבן זוג שכל הזמן ינטוש אותך או שבאופן לא מודע אימשך לאנשים שלא פנויים לקשר או מתעניינים בי וכך אחזק את האמונה שיש לי על עצמי שאני לא ראויה לאהבה וכך אישאר באזור הנוחות שלי
אבל אפשר לשנות את דפוסי המחשבה וההתנהגות עם קצת עבודה, לנו קשה לראות בעצמנו את הדפוסים שלנו ולהגיע להבנה במקרים כאלה אפשר לפנות לעזרה אבל אם אנחנו שמים לב ומבינים מדוע אנחנו פועלים ככה אנחנו יכולים לעזור לעצמנו.
חפרתי אבל לא נורא אני מקווה מאוד שתפסיקי לחשוב בצורה כזאת
כולם ראויים לאהבה!❤
כולם ראויים לאהבה
אולי את חושבת בצורה כזאת בגלל מחשבות/אמונות שאת כנראה לא מודעת אליהן או דימוי עצמי נמוך שגורם לך לחשוב שאת לא ראויה לאהבה, אני לא מכירה אותך אבל באופן כללי אגיד שהמחשבות האלה בדר"כ נוצרות מחוויות שלנו בעולם, תפיסה מסוימת לגבי עצמנו שאיתה אנחנו מתנהלים ולרוב אנחנו בכלל לא מודעים אליה אבל היא מכתיבה את ההתנהגות שלנו ביחסים עם אדם אחד.
כמו שאמרתי אנחנו לא מודעים לכך באופן ישיר אבל אנחנו משקיעים במחשבות האלו כדי לשמור אותן וזה קורה ע"י סיפורים ותירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו ולסובבים אותנו
כמו לציין כמה טוב לבד
"נוח לי בלבד שלי", "היו לי קשרים לא מוצלחים אז למה לטרוח בכלל?", "יש לי אופי קשה מדי" וכו' וכו'.
קל לנו להאמין בתירוצים האלה כי יש להם הצדקה במציאות בין אם זה בחוויה אישית שלנו או בחוויה של הסובבים אותנו אבל יחד עם זאת לא משנה כמה אנחנו חושבים שהאופי שלנו בלתי נסבל יש אנשים שישמחו לקבל אותנו כמו שאנחנו
אבל מכל זה אנחנו עדיין מתעלמים כי אם נראה גם את הצד השני והיפה יותר של המציאות נצטרך להודות בזה שיש אחריות כלשהי כלפי עצמי בזה שאני לבד וזאת לא אשמת העולם אלא אשמתי
ובנוסף אצטרך לבחון את עצמי בכנות ולנסות להבין מדוע אני עדיין לבד וזה עלול להוביל אותי להכרה בזה שעמוק בפנים אני מרגישה שאני לא ראויה לאהבה.
כל האנרגיה שלנו ביחסים מושקעת בלפצות ובלהסתיר את מה שאנחנו באמת מרגישים, את הכאב, את הפחד מדחייה, את החוסר ביטחון, את האכזבה..כי מתישהו זה כנראה יקרה או כבר קרה וזה הפך לטראומה אבל אי אפשר להמשיך לחיות בפחד כי זה לא חיים, למעשה זאת המנעות מהחיים עצמם, פשוט להישאר באזור הנוחות, המקום בו אנחנו רגילים להיות, בו אנחנו מרגישים מוגנים ובטוחים כשהלבד הופך להיות אזור נוח אנחנו פשוט מוותרים על ניסיון ליצור קשרים, אנחנו מפסיקים לנסות ומוותרים על אופציה לחיים בזוגיות מאושרת וההישארות באזור הנוחות ממשיכה לקיים באופן לא מודע את האמונה שאנחנו לא ראויים לאהבה.
כל המחשבות/אמונות הללו מכתיבים את האופן בו אנחנו מתנהגים ביחסים(זוגיות או יחסים בכלל)ונוצר דפוס התנהגות מסוים שבו אנחנו מנסים לשמור על אזור הנוחות כמה שיותר
פסילה של בן זוג פוטנציאלי כדי למנוע דחייה, לנהוג בצורה שתרחיק ממני אנשים וכו' וכל זה נעשה בשביל לחזור להיות לבד (למרות שעמוק בפנים יש רצון לאהבה) וככה אני אמשיך להוכיח לעצמי שאני לא ראויה לאהבה.
באופן לא מודע אנחנו גם כנראה נימשך לבני זוג שימשיכו לגרום לנו ולהצדיק את המחשבות השליליות שלנו כלפי עצמנו לדוג' אם יש לך חרדת נטישה ואת מאמינה שאת לא ראויה לכך שלא מגיע לך שיישארו איתך לאורך זמן את תבחרי בבן זוג שכל הזמן ינטוש אותך או שבאופן לא מודע אימשך לאנשים שלא פנויים לקשר או מתעניינים בי וכך אחזק את האמונה שיש לי על עצמי שאני לא ראויה לאהבה וכך אישאר באזור הנוחות שלי
אבל אפשר לשנות את דפוסי המחשבה וההתנהגות עם קצת עבודה, לנו קשה לראות בעצמנו את הדפוסים שלנו ולהגיע להבנה במקרים כאלה אפשר לפנות לעזרה אבל אם אנחנו שמים לב ומבינים מדוע אנחנו פועלים ככה אנחנו יכולים לעזור לעצמנו.
חפרתי אבל לא נורא אני מקווה מאוד שתפסיקי לחשוב בצורה כזאת
כולם ראויים לאהבה!❤
ממש לא
כל אחד ראוי לסוגיות ואת תמצאי מישהו.י שיאהב אותך כמו שאת וירצה להיות איתך
כל אחד ראוי לסוגיות ואת תמצאי מישהו.י שיאהב אותך כמו שאת וירצה להיות איתך
באותו הנושא: