3 תשובות
שואל השאלה:
תודה רבה רבה לך, אין לך מושג כמה אני מעריכה את זה.
ואני מאחלת לך המון הצלחה וכוחות להמשך השירות.
תודה רבה רבה לך, אין לך מושג כמה אני מעריכה את זה.
ואני מאחלת לך המון הצלחה וכוחות להמשך השירות.
אנונימית
היי,
דבר ראשון בהצלחה בלימודים, לא לכולם מתאים צבא, בתור אחת שמשרתת עוד מעט שנה, עברתי דברים כל כך קשים בצבא שאין לי מושג ולכולם מוזג מה אני עדיין עושה שם, אף אחד לא ישפוט אותך, כולם מגיעים מרקעים שונים ומטרות שונות ורובם פשוט יתעסקו בלימודים שלהם וגם את בשלך.
תשתדלי לשתף אנשים שאת למדת לסמוך עליהם ומוסד אקדמאי בדרך כלל אמורים ללמוד שם אנשים בוגרים ובמידה ויציקו לך שאני בספק, את תמיד מוזמנת להתלונן על אותם אנשים, כי את והם באו ללמוד ומי שמגיע לשם בשביל לציק או להפיץ שמועות לא אמור להיות שם.
ושוב בהצלחה.
דבר ראשון בהצלחה בלימודים, לא לכולם מתאים צבא, בתור אחת שמשרתת עוד מעט שנה, עברתי דברים כל כך קשים בצבא שאין לי מושג ולכולם מוזג מה אני עדיין עושה שם, אף אחד לא ישפוט אותך, כולם מגיעים מרקעים שונים ומטרות שונות ורובם פשוט יתעסקו בלימודים שלהם וגם את בשלך.
תשתדלי לשתף אנשים שאת למדת לסמוך עליהם ומוסד אקדמאי בדרך כלל אמורים ללמוד שם אנשים בוגרים ובמידה ויציקו לך שאני בספק, את תמיד מוזמנת להתלונן על אותם אנשים, כי את והם באו ללמוד ומי שמגיע לשם בשביל לציק או להפיץ שמועות לא אמור להיות שם.
ושוב בהצלחה.
אהובה, קחי בחשבון שאת זו שחווית את הקושי הזה במהלך השירות על הבשר, ולכן כל האישיו סביב השחרור וסביב הסיבה שהובילה אותך אליו נראה עצום וגדול. לפעמים יותר ממה שזה באמת... בתור מישהי מהצד שלא חוותה את זה- אני יכולה להגיד לך שכל דקה של פחד וחרדה היא דקה מבוזבזת ומיותרת. נכון, אנשים יכולים קצת לחטט ולהתעניין, וסביר להניח שהם גם ישאלו אותך מה עשית בצבא, מתי השתחררת, ואיך את עדיין צעירה.. אבל- את לא חייבת הסברים לאף אחד. את יכולה לסכם במשפט אחד שהשתחררת על רפואי ושאת פחות מעוניינת לפרט או לדבר על זה. וגם את זה את לא חייבת להגיד...
אני מבינה מאיפה הפחד נובע, באמת.. יש לי חברה שנפצעה ולא גייסו אותה. כל שכבת הגיל שלנו כבר הספיקה להשתחרר, והיא בניגוד אלינו כל הזמן הזה הייתה עסוקה בוועדות ובשיקום רפואי ארוך. הרבה אנשים שלא בדיוק היו איתה בקשר קרוב נטו לשפוט ולהתנסח בצורה לא נעימה, כמו "מה את עושה עם החיים שלך עכשיו? מה לא עבדת כל הזמן הזה? לא למדת עדיין אפילו לפסיכומטרי? אז מה עשית כל הזמן הזה?"
וכל פעם שמישהו מתנסח ככה זה שובר לה את הלב כי היא לא באמת הייתה במצב נפשי או פיזי שאפשר לה באמת להתקדם. אבל הטעות שלה לדעתי זה שהיא אחת שנוטה לשמור את הרגשות שלה לעצמה, יותר מדיי. נכון שהיא לא חייבת הסברים לאף אחד, אבל היא גם לא עשתה כלום כדי לגרום להם להבין. היא שיחקה אותה גיבורה וחזקה ולכן את כולם הפתיע שהיא במשך 3 שנים "לא עשתה כלום". שוב- אני לא אומרת לך לשפוך את כל היסטוריית חייך... אבל אל תחששי לדבר ולהגיד בכלליות מה העבר שלך. תעמדי מאחורי זה, זה לא הופך אותך לפחות טובה ותאמיני לי שאם את לא תעשי מזה אישיו, גם אחרים לא יעשו
אני מבינה מאיפה הפחד נובע, באמת.. יש לי חברה שנפצעה ולא גייסו אותה. כל שכבת הגיל שלנו כבר הספיקה להשתחרר, והיא בניגוד אלינו כל הזמן הזה הייתה עסוקה בוועדות ובשיקום רפואי ארוך. הרבה אנשים שלא בדיוק היו איתה בקשר קרוב נטו לשפוט ולהתנסח בצורה לא נעימה, כמו "מה את עושה עם החיים שלך עכשיו? מה לא עבדת כל הזמן הזה? לא למדת עדיין אפילו לפסיכומטרי? אז מה עשית כל הזמן הזה?"
וכל פעם שמישהו מתנסח ככה זה שובר לה את הלב כי היא לא באמת הייתה במצב נפשי או פיזי שאפשר לה באמת להתקדם. אבל הטעות שלה לדעתי זה שהיא אחת שנוטה לשמור את הרגשות שלה לעצמה, יותר מדיי. נכון שהיא לא חייבת הסברים לאף אחד, אבל היא גם לא עשתה כלום כדי לגרום להם להבין. היא שיחקה אותה גיבורה וחזקה ולכן את כולם הפתיע שהיא במשך 3 שנים "לא עשתה כלום". שוב- אני לא אומרת לך לשפוך את כל היסטוריית חייך... אבל אל תחששי לדבר ולהגיד בכלליות מה העבר שלך. תעמדי מאחורי זה, זה לא הופך אותך לפחות טובה ותאמיני לי שאם את לא תעשי מזה אישיו, גם אחרים לא יעשו
באותו הנושא: