אוףף מישהו יכול להיכנס? זה דיי פריקה אבל בקשה אני מיואשת

שואל השאלה:
כמובן שהן מדברות גם עם בנות אבל אני רואה יותר בנים..
ואני יודעת שאני לא חייבת לדבר עם בנים
אבל לפחות 2-3 משהו..

שואל השאלה:
חחחחח
אחותת

וואלה נגיד עכשיו בגלל הסגר יהיה קשה, ממליץ נגיד על רשתות חברתיות נגיד את משחקת במחשב באיזה משחק אז תכנסי לאיזה שרת דיסקורד של זה ואז תשחקי איתם או משהו, חחח אם את רוצה אין לי בעיה להיות חבר שלך:)

שואל השאלה:
חחח חייםם
אבל לא אני לא משחקת במחשב
ולאדעתת

אהה יכולה לנסות גם בהאוס פרטי הזה, חייב חברים בשביל זה? מניח שאת יכולה גם אם סתם אנשים רנדומלים כנסי ותכירי

זה שהן מתחברות ליותר בנים ממך לא הופך אותן ליותר טובות ממך, לא שהן לא טובות אבל זה נראה שאת משווה את עצמכן אליהן מדי, כול אחד והכישורים החברתיים שלו והכול בסדר, גם אני לא כזאת חברותית ומדברת עם כולם וחברה שלי כן כזאת וכן היו תקופות שממש רציתי להיות גם ככה ואכלתי את עצמי על זה שאני לא ככה וזה ישמע הכי קלישאתי אבל הבנתי שאם לא אקבל את זה שאני ביישנית אז אני סתם אהיה במלחמות עם עצמי, כן צריך לשאוף להשתפר אבל להבין שככה את וזה בסדר כי כול אחד והאופי שלו ואומנם מה שיש לאחרים אין לך אבל מה שיש לך אין לאחרים וככה אנחנו, אנחנו שונים אחד מהשני וזה טבעי.
אז אל תהיי לחוצה ותנסי לשמוח על מה שיש, קודם כול לפחות יש לך חברות, אולי בהמשך יצא לך גם להכיר חברים בנים, לאט לאט.
אגב זה לא הכמות זה האיכות, לדעתי לא צריך להיות עם מלא חברים, העיקר שיש את הקצת שאתה בקשר קרוב איתם וזהו כי בתכלס אי אפשר להיות עם כולם בקשר קרוב.
וזהו הכול בסדר ותנסי לנצל מה שכן יש לך.
אגב אני יודעת שקל להגיד וקשה ליישם אבל אני באמת מבינה אותך כי גם אני אוכלת את עצמי על זה שאני לא הכי חברותית שיש ועם ביטחון וזה משהו שאם לא אקבל אז פשוט סתם אסבול ואשנא את עצמי, אז בקיצור צריך להתנחם במה שכן יש ומה שאין לאט לאט יקרה.

שואל השאלה:
אני לא רוצה כי להן יש
אני רוצה כי היה לי את זה פעם והיום איו לי אתזה
קרה לי משהו עם מישהו שפגע בי ברמות וזה התחיל בקשר הכי בסיסי שיש והפך לחברים מאוד טובים ואז הוא התאהב בי ופגע בי ברמות
ומאז אני פשוט מפחדת להתחיל כל קשר כלשהו וברגע שאני רואה שיש מישהו שיש איתו אפילו שיחה הכי קטנה אבל מתרחקת או דופקת לו איזה ירידה וכאילו מנסה כמה שיותר להרחיק אותו ממני.
אני לא רוצה עכשיו מלאא ידידים אבל מאז מב שקרה פשוט הרחקתי ממני את כל הבנים חוץ ממשפחה כי שם אני יודעת שלא יקרה כלום..
אבל זה פשןט נורא מפחיד אןתי..

שואל השאלה:
ואני לא ביישנית
באמת שלא
אני הכי פתוחה שיש
עם הבנות התחברתי בשנייה(בכיתה נגיד)
אבל הבנים..

שואל השאלה:
עזבי אני גם מרגישב שכולם יוצאים ואני נשארת בבית..
כי בתכלס שכולם יוצאים זה עם כל הבנים והבנות ואני לא מכירה תבנים אז מה אני קשורה?
ואני יודעת שזה נשמע כאילו אני מןרידה מעצמי
אבל אני לא מצפה גם שיזמינו אותי כי אני יודעת שאני גם לא יהנה וגם לא יהיה לי מה חעשות שם

אהה אז זה יותר קטע של בעיות אמון?
זה משהו שתצטרכי ללמוד להתגבר עליו, זה קשה וזה תהליך אבל קודם כול לפחות את מודעת לעצמך וברגע שתעשי הסתכלות פנימית ותנתחי את המצב את תיראי מה אפשר לעשות כדי לפתור את זה, זה שלך עם עצמך.

בכול מקרה תשמחי שלפחות עם הבנות יש לך קשר טוב וזה כבר אומר שאת יכולה ולאט לאט זה יקרה גם עם הבנים.

היי אני פה אשמח תמיד לעזור :)